א. פעמים שיוצאת טיפה קטנה שאינה ניכרת, ויש שרוצה לבדוק עצמו לראות אם יצא משהו, וחושב שזה נכון, על זה אמרו חז”ל שאינו נכון ואסור לעשות כן, שלא יגיע לידי חימום ואיסור. [ועצה נכונה לאדם החושש מענין זה, שלא יתייחס לזה כלל, ויעבור ממנו].
ב. שיכור, כל שלא הגיע לשכרותו של לוט, מעשיו נחשבים מעשה גמור. כמו אם קידש אשה קידושיו קידושין (ש”ע אבן העזר סימן מ”ד סעיף ג’). וכן מכר או קנה, המקח נתפס (ש”ע חושן משפט סימן רל”ה סעיף כ”ב). וגם אם הזיק חייב לשלם, (הרמב”ם הלכות חובל ומזיק פרק א’ הלכה י”א).
ונראה שגם בענין זה, הרי זה מעשה אסור וצריך תשובה ותיקון על זה.
א. שיתחרט ויקבל על עצמו שלא יעשה כן יותר, ויתודה על זה.
ב. שישמור על עצמו שלא יגיע למצב של שכרות, גם בפורים.
ג. אם יכול להתענות יום אחד, או לפחות חצי יום, ויתן צדקה כפי כחו.
ד. שיחבק וינשק ספר תורה. ועיין להגרי”ח ז”ל בספרו לשון חכמים חלק א’ סימן ע”ה, תיקון על זה.
אם יש הבעיה הראשונה פשוט שאסור ומאי נפ”מ אם יש עוד איסור?! אכן באופן שאינו צמוד כל כך ואינו מביא לידי איסור יש להקל בזה מעיקר הדין. וגם אין בזה משום חוקות הגוים כמו שהאריך בזה בתשובה הג”ר יצחק רצאבי שליט”א בשו”ת עולת יצחק (ח”א סי’ קמ”ח). וסיים שם שמדה טובה שיהיו רחבים קצת. ע”ש.
אברכי משי שולחים את רעייתם בת הסמינר הצנועה והחסודה לעשות קריירה באקדמיה. בשביל מה? כדי שיהיה להם מה שנקרא ‘בית של תורה’, ולבסוף מוצאים עצמם בלי תורה, ולפעמים גם בלי בית…
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.