Menu

ניקוד וכתיבה

שאל את הרב

כיצד נקוד המילים “הדק” ו”הנף”?

המילה הָדֵק היא בפסוק “ושחקת ממנה הדק”.

וכך מנקדים מקור בבנין הפעיל כשהוא בגיזרת ע”ע (שורר דק”ק), כמו שכתב הרד”ק בספר מכלול (דף ק”ל ע”ב).

ולגבי הנץ, שם זה אותו דבר רק בגיזרת ע”ו (שורש נו”ף), ומסתבר שגם הוא כמו ע”ע, כמ”ש הרד”ק שם (דף קכ”ז ע”ב) שהם שווים בבנין הפעיל. ע”ש.

מה ניקוד המילה “אחוה”?

באמת היה לנו בלבול בענין הזה, ועורך הסידור הרב אמיר דאדואנד שליט”א אמר לי שמרן שליט”א אמר לו לעשות בשוא פתח, אבל אח”כ שמע שחזר בו. על כל פנים עכשיו (י”ח שבט התשפ”ב) בררנו שוב מפי מרן שליט”א ואמר לומר בשוא, כי יש גירסאות בפסוק “ואחותי באזניכם” (איוב י”ג י”ז) בשוא, וכך מנהג העולם. [ומ”מ ודאי שהאומר בשוא פתח לא משתבש].

מה טעם ותפקידו של דגש במלת “לאמר” ואיך הוא משפיע על הקריאה?

הדגש הזה דומה לכללי דחיק, אך הוא לא לפי הכללים ממש. (אם תרצו הרחבה לכלל זה – תשלחו שוב).

בספר דקדוקי אביע”ה (עמ’ 300) הביא טעם לדגש זה ממרן שליט”א לרמוז על הדבקות של משה רבנו בשכינה. ע”ש.

קריאת מלים עם מקף

“מקף” כשמו כן הוא מקיף את שתי המלים ומצמידם יחד (כמו “אין מעשרים אלא מן המוקף”). המושג קו מפריד הוא סימן פיסוק חדש ואינו טעם מטעמי המקרא (וגם צורתו שונה בכך שהוא דק וארוך יותר ולפניו ואחריו יש רווח, לעומת המקף שהוא עבה וקצר וללא רווח לפני ואחרי).

שמות אישים בתורה

אם כוונתך כשכתבת “שמות” על שמות כמו “הבל” ו”מתושלח” שהסגול שבהם משתנה לקמץ, אזי הכלל הוא ידוע שכל מלה שמסתיימת ב”שש נקודות”, כלומר, סגול סגול, כגון כֶּסֶף, אֶרֶץ, משתנה הסגול הראשון בטעמים אתנח וסוף פסוק לקמץ. וסימנך “אָפֵס כָּסֶף” אפ”ס ר”ת אתנח סוף פסוק, שבהם ינוקד כָּסף ולא כֶּסף.
גם מלה כמו “מתושלח” שמסתיימת בסגול ופתח, עיקרה הוא סגול סגול אך בתחבר ניקוד זה עם אות גרונית (א’ה’ח’ע’) הסגול ייהפך לפתח, כמו פֶּסַח, פֶּתַח. וכן גם מתושֶׁלַח (ועיקרו מתושֶׁלֶח – קשה למבטא), וממילא בהגיע באס”ף, כאמור, הסגול הראשון ישתנה לקמץ, כמו פָּסַח, פָּתַח, וכן מתושָׁלַח.

ניקוד המילה “הטיחה”

המלה “הטיחה” שרשה ט.ו.ח. וא”כ כבכל הפעלים מגזרת נע”ו, פה”פ רפויה, כלומר הט’ רפויה, וניקוד המלה “הֵטִיחַ” לנסתר, ובכינוי לנקבה “הֵטִיחָהּ”.

לגבי גירסאות אחרות אינני מכיר, ואינני מבין מה ענין לגירסא שייך כאן.

מאמרים

החלום שהתגשם

כשהוא רכון על מחברות חידושיו הפזורות על השלחן,

שו”ת בהלכות דרך ארץ בסעודה, אכילה ברחוב, נתינת אוכל למי שלא מברך

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

לקריאה

חדש ומיוחד! הגליון המרתק כתר מלוכה תשרי תשפ”ג (גליון 32)

♦ רועה נאמן – שיחה נדירה בקודש פנימה ♦ תמונה ממרן האיש מצליח בפרסום ראשון ♦ מעולמו של מלמד – מדור חדש ♦ הגאון רבי יחזקאל מאזוז – זכרונות הוד מנכדו ♦ 96 עמודים גדושים בחומר נדיר מרתק ♦

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן