כללי הדקדוק

זה תלוי בפירוש הדברים, הגר”א מסביר [וכ”ה במסכת סופרים] שמלת כרעותיה חוזרת על תחלת הקדיש דהיינו יתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה כרצונו בעולם שברא, וכיון שכך היא לא נחשבת אחרי אהו”י

אין הבדל . שין שמאלית וסמך מתחלפות.  בכל ספר איוב המילה כעס כתובה בשין שמאלית והיינו הך

עם שני נוני”ן, והראשונה בשוא נח.

הראשונה רפויה כדין בגד כפת שאחר אהוי, והשנייה אע”פ שהיא אחר אהוי דגושה שלא כדין, והסבירו הראשונים (הובאו בבית יוסף סימן נא) משום שפסל מיכה עבר בים אית, והוא קרא את שם הפסל בשם השם ואם היתה בכף דגושה זה נשמע כאומר השם מיכה דהיינו פסלו של מיכה

אמת נכון הדבר שאין כלל הפרש בזה בין געיה שבשם ה’ לשאר געיות.