Menu

כללי הדקדוק

שאל את הרב

געיא באות הנטפלות לשם השם

אמת נכון הדבר שאין כלל הפרש בזה בין געיה שבשם ה’ לשאר געיות.

מתי אומרים מילת “אתה” בתפילת י”ח במליעיל ומתי במלרע?

א. אין הבדל.

ב. אין צורך לחזור.

ג. בסידור איש מצליח מדקדקים בזה, ובכל מקום שהקריאה מליעיל תהיה האל”ף בקמץ, או בפתח וגעיא, וכאשר האלף בפתח בלבד, קריאת המילה מלרע.

מדוע אין דגש באות ל’ במלה בלאמים בתהילים?

פעמים רבות שאין דגש באות שואית הבאה אחרי ה”א הידיעה. כגון הלוים, המעט (כי אתם המעט) הצפרדעים לשפנים, בַּשְׂאֵת.

יו”ד שואית ומ”ם שואית יהיו על פי רוב רפויות אחר ה”א הידיעה, כמו כן יש דוגמאות נוספות שבהן הדגש נשמט מאות שואית, כגון הללו, בענני, מבקשי ועוד.

הטעם בכל אלו הוא כדי להקל על הקריאה. ןמטעם זה באה הגעיא (המתג) כדי להטעים מעט את ההברה שקודם השוא.

מדוע התרגום של “ילכו” שונה בשני מקומות

יהכון הוא תרגום של ילכו. יהכן הוא תרגום של תלכנה. ובאמת אין כאן הבדל בין הפסוקים, אלא עירובי נוסחאות, כי בכתבי היד יש שמתרגם בשניהם לשון זכר, ויש בנקבה.

וזו מחלוקת האם תיבת דַּחֲלָא, שמשתמש בה התרגום לציון אלהים אחרים, היא לשון זכר או נקבה. ופשוט.

מה צורת היחיד של “תלמידי חכמים”?

המילה תלמיד אינה משתנה בסמיכות, וכשאנו אומרים תלמיד חכם כוונתנו תלמיד של חכם. והטעם לכך כי בדרך כלל יש לאדם רב אחד עיקרי (ועכ”פ כך היה בזמן חז”ל), והרי הוא תלמיד שלו. מובן מאליו שבצורת הרבים אי אפשר לומר תלמידי חכם.

ויתירה מזו נמצא בלשון חז”ל בתי כנסיות ובתי מדרשות.

מה הם הכללים של קמץ גדול וקטן?

כל קמץ שבא בהברה פתוחה או שיש בו הטעמה\געיה הוא קמץ גדול.

כל קמץ בהברה סגורה ואין בו הטעמה הוא קמץ קטן.

מלה שיש אחריה מקף כמו “כל”, נחשבת כחלק מהמלה שאחריה, והקמץ יהיה קמץ קטן (אא”כ יש בה געיה כנ”ל).

מאמרים

לא נמצאו תוצאות

שו”ת בהלכות דרך ארץ בסעודה, אכילה ברחוב, נתינת אוכל למי שלא מברך

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

לקריאה

חדש ומיוחד! הגליון המרתק כתר מלוכה תשרי תשפ”ג (גליון 32)

♦ רועה נאמן – שיחה נדירה בקודש פנימה ♦ תמונה ממרן האיש מצליח בפרסום ראשון ♦ מעולמו של מלמד – מדור חדש ♦ הגאון רבי יחזקאל מאזוז – זכרונות הוד מנכדו ♦ 96 עמודים גדושים בחומר נדיר מרתק ♦

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן