בחצרות קודש

• רבים וטובים עמדו על שאלה זו, ויש ב’ תשובות עיקריות, א) חכמי ספרד בענוותנותם לא ראו עצמם ראויים לחבר ולהדפיס חיבור משלהם סביב הש”ע. ב) לא היו מצויים בתי דפוס בארצות המזרח, ולכן גם מה שנתחבר אבד בד”כ בצוק העיתים.
• מעט החיבורים שכן זכו לראות אור מרבני ספרד על סדר הש”ע, אכן מהווים ספרי יסוד חשובים, דוגמת הפר”ח והשו”ג והמאמ”ר. דוק ותשכח.

אפשר לעשות חשבון כזה, עיין בקונטרס סולת נקיה ממרן שליט”א ועשיתי אותו (ואכמ”ל) ויצא לי שבשנת ב”א תתנ”ד שבועות היה ביום רביעי.

אך אין פירוש דברי חז”ל שיוולדו באותו יום בשבוע שנולדו אלא באותו תאריך.

מנהג הספרדים לומר בחיריק, כמו מאירי, אשיר”י, גם כאן היינו צריכים לומר מרדכַיִי, ובגלל הקושי אומרים מרדכִי.

מהר”ן מברסלב ע”ה היה באיסטנבול בעלותו ארצה, והרבה מחכמי אשכנז עברו דרך תורכיה בדרכם לארה”ק, וכנראה שמזה שהיו מצויים אצלם הרבה ספרי חסידות ובפרט ספרי ברסלב (כמו ספר המדות ולקוטי עצות) ועוד).

מאש”כ הגרי”ח שחי בבל ולא הגיעו לשם רוב ספרי החסידות, ובקושי ספרי השו”ת של חכמי אשכנז היו משיגים אחד מעיר. כך נראה לענ”ד.

בשם הגדולים (המצוין בתשובה הקודמת) מבואר שעיקר שלילת הפירוש מחזקת רש”י, מדובר על דף כ”ב ואילך, אבל תחילת המסכת עד דף כ”ב לא מצינו שלא יהיה מרש”י. ע”ש. ואולי לזה כיון מרן ראש הישיבה נר”ו.

לא מצאתי,

בגיטין (דף נ"ח ע"א) מובא שר' ישמעל בן אלישבע נשבה בילדותו לרומי ונפדה ע"י ר"י בן חנניה ויש גרסאות שנפדה ע"י ר' עקיבא.