בחצרות קודש - אירועים ועוד

אם מוצאים גן בעייתי – תעשו ברירת עוברים.

ואם לא מוצאים – אין שום בעיה.

תעשו קמיע לאשה שבו פסוק והיה כעץ שתול וגו’ (תהלים א’ ג’) ותתלה אותו על צוארה כל משך ההריון עד החודש התשיעי.

בשורות טובות בעז”ה

שיר היחודי במיוחס להאר”י

והראני הבחור היקר שמעון וקיים הי”ו שמרן ראש הישיבה שליט”א כתב ע”ז בקובץ מאמרים ח”א עמוד רפ”א והלאה. ובדרכי העיון (מהדורה חדשה) עמוד רלג ע”ש שכתב עוד כמה דברים

בישיבה גדולה: שבת, גיטין,קדושין, בבא קנא בבא מציעא בבא בתרא, חולין.

ובישיבה קטנה: ברכות ר”ה יומא סוכה ביצה מגילה מו”ק חגיגה, היו שנים שהיו בהם שינויים קלים.

מלבד מה שהזכרתם לומדים בישיבה גם משמרות כהונה, כדי ללמוד לעיין טוב לא מוסיפים מפרשים אלא אדרבה לומדים קצת, כך נהוג בישיבה, וכך שמעתי גם מחכמים אחרים שלא מומלץ לראות הרבה ספרים.

המקור הקדום (מגילה דף כ"ו ע"ב) ועעיןשם בפרש"י ובתוספות ובשאר ראשונים, ובש"ע או"ח (סימן קנ"ד ס"ג) ובשאר אחרונים שם, ובשו"ת יחו"ד (ח"ו ס"ט) ועוד

1. אם הם לא בנו את בית הכנסת מכספם אלא מכספי הציבור צריכים להיבחר ע"י הציבור וכן לגבי העמותה המקבלת החלטות בענייני הציבור, אבל אם הוחזקו לנהל את ענייני ביהכנ"ס ברצון הציבור ללא בחירות אי אפשר להוציאם מחזקתם אם הכל מתנהל כשורה. ועיין בש"ע א"ח סימן קנ"ג ס"ז ובמשנ"ב שם (ס"ק כ"ט) וכן בסעיף י"ז.
2. עיין בבה"ל שם סעיף ז' (ד"ה וה"ה וכו') ששלשה אנשים שביררום הציבור לפקח על עסקי ביהכנ"ס דינם כשבעה טובי העיר. וכמובן שיש לשים לב למנות רק אנשים יראי שמים חכמים ונבונים שיודעים לנהל את עניני הציבור וכפופים לדעת תורה, דהיינו שיהיה רב בבית הכנסת שיתייעצו איתו בכל דבר כדי שיעשו הכל כדת וכדין.