בחצרות קודש - אירועים ועוד

בישיבה גדולה: שבת, גיטין,קדושין, בבא קנא בבא מציעא בבא בתרא, חולין.

ובישיבה קטנה: ברכות ר”ה יומא סוכה ביצה מגילה מו”ק חגיגה, היו שנים שהיו בהם שינויים קלים.

מלבד מה שהזכרתם לומדים בישיבה גם משמרות כהונה, כדי ללמוד לעיין טוב לא מוסיפים מפרשים אלא אדרבה לומדים קצת, כך נהוג בישיבה, וכך שמעתי גם מחכמים אחרים שלא מומלץ לראות הרבה ספרים.

המקור הקדום (מגילה דף כ"ו ע"ב) ועעיןשם בפרש"י ובתוספות ובשאר ראשונים, ובש"ע או"ח (סימן קנ"ד ס"ג) ובשאר אחרונים שם, ובשו"ת יחו"ד (ח"ו ס"ט) ועוד

1. אם הם לא בנו את בית הכנסת מכספם אלא מכספי הציבור צריכים להיבחר ע"י הציבור וכן לגבי העמותה המקבלת החלטות בענייני הציבור, אבל אם הוחזקו לנהל את ענייני ביהכנ"ס ברצון הציבור ללא בחירות אי אפשר להוציאם מחזקתם אם הכל מתנהל כשורה. ועיין בש"ע א"ח סימן קנ"ג ס"ז ובמשנ"ב שם (ס"ק כ"ט) וכן בסעיף י"ז.
2. עיין בבה"ל שם סעיף ז' (ד"ה וה"ה וכו') ששלשה אנשים שביררום הציבור לפקח על עסקי ביהכנ"ס דינם כשבעה טובי העיר. וכמובן שיש לשים לב למנות רק אנשים יראי שמים חכמים ונבונים שיודעים לנהל את עניני הציבור וכפופים לדעת תורה, דהיינו שיהיה רב בבית הכנסת שיתייעצו איתו בכל דבר כדי שיעשו הכל כדת וכדין.

אם אין מקום אחר, מותר ליתנו בארון קודש. ע"פ מה שכתב ביחוה דעת (ח"ג סימן י"א ע"ש)