Menu
שאל את הרב
print
אא

אנו לומדים שיעור בהלכות נדה, ולמדנו בשיעור שאין לאשה לעשות בבדיקת הפסק טהרה כמה בדיקות רצופות בזו אחר זו אלא לאחר המתנה, וזה ממה שכתב החזון איש (יורה דעה סימן פ"א). וקצת התפלאתי על דין זה, ושאלתי גם לכל האנשים בשיעור ואמרו שנשותיהם גם עושות כך, ועיינתי קצת בדברים, אשמח מאוד לשמוע חוות דעתכם הגדולה.

נראה לעניות דעתי שמה שכתב החזון איש, אינו עניין לאשה רגילה כלל, שמבואר בדברי החזון איש (כדלהלן) שיש הבדל בין אשה שיש לה חולי שלא נסתם מעיינה לבין אשה רגילה, שבאשה שיש לה חולי זה גריעותא, שאנו יודעים שמעיינה פתוח ומה תועיל הבדיקה? שכל הבדיקה עניינה לברר שנסתם מעיינה וכפי שכתב החזון איש עצמו (סימן צ"ב אות כ"א): "נראה דענין הבדיקה הוא ידיעה חושית שנסתם המעין" (לא ציטטתי במדוייק כי כבר לא היה לי הספר). ומה שכתב "שאין הפסק טהרה אלא במוצאה עצמה טהורה בתחילת בדיקה" אין הכוונה שעשתה בדיקה ומיד בבדיקה ראשונה יצאה טהורה, שאם כן היה לו לכתוב "אלא במוצאה עצמה טהורה בבדיקה ראשונה מיד", ומה זה תחילת בדיקה?
אלא הכוונה היא כמו שכתב בהמשך "ואין הבדיקה עד על המעיין שנסתם אלא בשהתה זמן מרובה ולא הרגישה ולא ראתה" וזוהי תחילת הבדיקה (ובאמת שהחזון איש לא הזכיר כלל שאשה זו עשתה בדיקה פנימית לפני הרחיצה אלא מיד כתב ונראה שאפילו תרחץ וכו' ולא זכר כלל עניין בדיקה לפני כן) שהאשה כדי שתפסוק בטהרה צריכה מעין תנאי מקדים והוא שתראה ותרגיש שהפסיק דמה (וכן נראה גם ממרן השלחן ערוך שהזכיר זאת כמה פעמים בסימן קצ"ו סעיפים א, ב, ג, ה ועוד), והאשה הזו שיש לה חולי מצאה עצמה טמאה בכך שיודעת שמעיינה פתוח (בלי קשר לבדיקה) ומה ששוטפת ומייד בודקת אינו כלום, כי יש לה את הגריעותא שמעיינה פתוח.
אבל סתם אשה שיודעת שדמה הפסיק ובדקה בחו"ס ומצאה מראה טמא אין זו גריעותא לומר שהיא טמאה, שהרי דם זה שמצאה על העד יש לתלות שהוא דם שנצרר שם ולא דם שיצא עכשיו מהמקור. וכן כתב הרב עובדיה בטהרת הבית (חלק ב' עמוד רס"ב) וכן מוכח מהחזון איש עצמו שכתב (סימן צ"ג אות ד'): "אבל בבדיקת הפסק טהרה לא איכפת לן בדם בחו"ס אלא דלא סגי בלא"ה שהרי צריכה אח"כ (בשבעה נקיים) לבדוק חו"ס וצריכה לטהרן מקודם" ז"א שבעיקר הדין צריך לבדוק רק את המקור ומה שיש דם בחו"ס לא איכפת לנו (נמצא שאדרבא טוב לנקות את החו"ס כדי שיהיה מוכן לשבעה נקיים ולא תיפסל בחינם).
ומה שכתב החזון איש "דלעולם אין האשה שופעת וכו'" אינו אלא רק הסבר למה אישה שמעיינה פתוח לא תועיל לה רחיצה ובדיקה מיד, וזהו שסיים שם "אבל זו שיידענו שמעיינה פתוח כל שעה אין רחיצה ובדיקה לרגע בחיפזון מועיל כלום" (משמע דווקא זו). וכן אפשר להוכיח ממה שכתב בסוף סימן פ' (משפט אחרון) לגבי בדיקה בזמן הווסת "ואף אם רחצה כל בית הסתרים בודקת אחר רחיצה וטהורה" - שאם באמת הרחיצה הייתה אסורה כי היא מעבירה את הדם שהוא בעצם הראיה ליציאת דם איך התיר לבדוק פה לאחר רחיצה מיד?
אבל לפי דברינו בעניותינו ברור, שבאשה זו אין גריעותא שהרי לא מצאה עצמה טמאה, רק חוששים אנו משום ווסתה ולכן הרחיצה לא משנה דבר כי בבירור קל סגי. ועוד שאם נפרש שכוונת החזון איש גם באשה רגילה זה תמוה שהרי לא מוזכר דבר זה בפוסקים וכמו שכתב הרב בדי השולחן והחזון איש עצמו כתב בסימן פ' בסוף לגבי בדיקה בזמן ווסת לאחר הטלת מי רגליים "שאילו היה הדין דאם הטילה מי רגליים היא טמאה ודאי לא היו סותמין כיוון שהדבר מצוי ועל הרוב לא הייתה מועילה הבדיקה ואיך השמיטו הפוסקים עיקר זה?" וכן הוא בנידון שלנו שלא נראה שהחזון איש יחדש דבר זה שלא מוזכר כלל בפוסקים והוא דבר תדיר ומצוי אלא נראה כמו שפירשנו בעניותינו.
ובאמת שניתן קצת להוכיח שלא חששו לזה כלל ממה שכתב מרן (סימן קצ"ו סעיף י"ג): "האשה ששמשה וראתה אחר כך ופסקה ורוצה לספור מיום מחרת ראייתה תקנח יפה יפה אותו מקום וכו'", ולפי מה שראיתי אף אחד לא העיר שם שצריך מרחק בין הקינוח לבדיקה. ועוד שהרמ"א כתב: "וּמִנְהָג כָּשֵׁר הוּא כְּשֶׁהָאִשָּׁה פּוֹסֶקֶת בְּטָהֳרָה שֶׁתִּרְחַץ וְלוֹבֶשֶׁת לְבָנִים, אָמְנָם אִם לֹא רָחֲצָה רַק פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה, דַּי בְּכָךְ. וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת". עד כאן. וגם פה לא כתבו שצריך המתנה בין הרחיצה לבדיקה.
ואף על פי שמדברי מרן הרב עובדיה זצוק"ל בטהרת הבית (הנ"ל) משמע שאפשר שהחזון איש דיבר גם באשה רגילה (ובמיוחד מדברי הרב בדי השולחן שממנו משמע שמבין ממש שזה גם לגבי סתם אשה. וכן כתב בפשיטות בספר חוט שני), נראה שגם לדעת הרב עובדיה אין צורך להחמיר בזה, שהרי הוא כתב "ומכל מקום נהגו נשים צדקניות וכו'" ולא כתב על זה דלאו שפיר עבדי ושיש להם להמתין בין בדיקה לבדיקה, ואת כל ענין החזון איש כתב בסוגריים כעניין צדדי, ואף על פי שכתב בהמשך "...והמתנה במספר דקות.." נראה שכתב כך לחומרא בעלמא או כדי שלא יראה שדחה את החזון איש לגמרי, או שכוונתו שעצם הרחיצה והבדיקה וכו' לוקחים קצת זמן ובזה סגי, שהרי לאחר מכן הביא דעת הרב צדוק הכהן שדעתו היא להתיר בזה לגמרי.
וגם שבסוף דבריו כתב "ולפי מה שכתבנו יש לומר שגם החזון איש מודה להקל בזה בסתם נשים" - ומשמע מזה שאפילו מספר דקות אין צורך להמתין. ועוד ראיה קטנה שכתב על נשים אלו שלמצוה מן המובחר עושות גם מוך דחוק, ואם הוא חושש לחזון איש הרי מן הדין היו צריכות לעשות מוך דחוק שהרי לא עלה להם ההפסק, וכפי שכתב הרב בדי השולחן שמי שנותנת מוך דחוק אין בה את חומרת החזון איש.

הרב אליהו מאדאר

חזק וברוך!

עיקר דבריך נכונים וטובים, והארכנו בזה בס"ד בכתב יד שכן עיקר לדינא, שאף שרחצה, מותרת מן הדין לעשות בדיקה יפה אח"כ, ושפיר דמי. וכל שכן אם לא רחצה רק מצאה טמא ונקתה, ושוב בדקה ומצאה טהור, דודאי מהניא.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן