ראיתי ביביע אומר חלק ג' (אבן העזר סימן י"ד), שדן בטוען נגד כלתו טענת פתח פתוח וכו' ורוצה להפסידה מזונות, ודן באריכות נפלאה כדרכו, האם חיוב מזונות מדאורייתא או מדרבנן וכו', ומי נחשב מוחזק במזונות וכו', ולבסוף פטר את הבעל ממזונות. ע"ש.
ולא הבנתי כלל, שהרי מסתמא איירי בבוגרת, ומבואר באבן העזר (סימן ס"ח סעיף ג'): טַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ אֵינָהּ טַעֲנָה בְּבוֹגֶרֶת. עד כאן. התוכלו להגיד לי פשר הדבר?