א) האם אפשר לתמוך על דברי המדקדקים הראשונים בענין מבטא האותיות, תנועות וכו׳, לפי דעת חכם עוזיאל שכתב: "ובאמת כל המדקדקים הראשונים החל מרבינו סעדיה גאון בספרו 'האגרון' לא קבעו כללים לדרכי הבטוי, אלא סִמנו בכללים את המסורת המבטאית שהיתה מקובלת להם ושגורה בפיהם" (משפטי עוזיאל חלק א' אורח חיים סימן א). נראה מזה, שהוא סובר שכל המדקדקים תיארו את המבטא שהכירו בימיהם בארציהם, ולא דוקא מבטא אחד קדום, ולא דוקא מבטא שהיה מוסכם אצל כל המדקדקים הראשונים.
ב) מה להשיב לאומרים שקביעת מבטא אחד קדום גורם לשפה להיות סטטי וגם לא מתייחס לזה ששפות מתפתחות (לדוגמא, ש׳ הזיקה שאינה נמצאת בשימוש בחומש, ורק נמצאת בנ״ך, מראה שלשון הקודש התפתחה, ואם כן, אין צורך למבטא שקבוע).