שאל את הרב
print
אא
א. בעניין הפסק בין ברכות האירוסין לנתינת הטבעת. נהוג היום להפסיק ביניהם בשאלות כגון "האם קנית בכספך את הטבעת", "האם היא שווה פרוטה" וכדומה. האם לכתחילה לא עדיף לשאול את כל השאלות לפני ברכות האירוסין, ולהצמיד עד כמה שאפשר את נתינת הטבעת לברכת האירוסין, כדי לחשוש לדעת הרמב"ם שברכות האירוסין הן ברכות המצוות? ומה היה מנהג ג'רבא בכך?
ב. כיצד לדעת הרב ראוי לרב מקדש לנהוג בזוג חילוני המתעקש שגם האשה תתן טבעת לאיש, אך הם מוכנים לשמוע לרב המקדש בענין מתי לעשות זאת (לפני שהחופה מתחילה והרב מתחיל לדבר, אחרי 7 שבע ברכות ולפני שבירת הכוס, או אפשרות אחרת...)? מה עדיף? האם לדעת הרב יש לדחותם לגמרי - כיצד יש לנהוג אם ידוע שהדבר יגרום להם שלא להתחתן כדמו"י, או שפשוט ילכו לרב מקדש אחר שיתיר להם לעשות כרצונם?

מרן ראש הישיבה

א). אין בזה הפסק, דהוי כגביל לתורי. כמדומה בג'רבא לא שאלו.
ב). אסור לדחותם - אפשר שהאשה תתן לפני עריכת החופה אך לא תאמר "הרי אתה מקודש לי".

שאלת המשך:

תודה רבה לרב על התשובה.
הבנתי שאין בזה הפסק, אך שאלתי היא האם עדיף לכתחילה שלא לנהוג כך, אלא לשאול את כל השאלות לפני הברכות (כדי לחוש לדעת הרמב"ם)? או שזו חומרא שאין בה ממש?

הרב רזיאל כהן

הטעם שהנהיגו להסמיך את השאלות לנתינת הטבעת, ייתכן שהוא כדי שלא לבלבל או לשכוח, וכיון שגם לדעת הרמב"ם אין בזה הפסק בדיעבד, לא חשו כל כך בדבר.
מי שרוצה לשאול את החתן קודם הברכה - נראה שיפה עושה ותבוא עליו ברכה.
השאלה "אם היא שוה פרוטה", שואלים את העדים, ואין ענין להקדימה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0