בספר דרכי העיון (עמ' קמד-קמה), מביא הרב מאזוז שליט"א דוגמאות לפירוש מרבינו חננאל ש"אילולי שמסרם לנו לא היו שאר המפרשים עם כל חכמתם להגיע אליהם, פשוט אי אפשר לנחש אותם". אמנם הפירוש שהביא על התורה בשם הרמב"ן לתרץ הקושיא על הארבה בתקופת יואל שנאמר "שכמוהו לא נהיה מן העולם" שעומד בסתירה כביכול למה שכתוב בפרשת בא על הארבה "לא היה כן הרבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן", שהיישוב בזה שלא יבוא עוד ארבה בארץ מצריים, ושאם יפול בארץ מצריים ויבא ויכנס בגבול מצריים אינו אוכל מכל יבול הארץ כלום עד עכשיו..." (ברבינו בחיי במקום כלום עד עכשיו כתוב וזה ידוע).
ולא זכיתי להבין מדוע לא יוכלו גדולי מפרשי המקרא להגיע לפירוש זה או לנחשו? אמנם אפשר שלהתחייב לזה שלא יזיק עוד ארבה במצריים אי אפשר אם לא שע"י קבלה, אך לכתוב כן כפירוש נוסף בדרך האפשר למה לא? (ואולי זו כוונת הרב מאזוז שליט"א שאי אפשר לפרש כן בתורת ודאי?? אך זה לא מתאים ללשונו "אי אפשר לנחש"). ואף נראה מפירוש רבינו בחיי שפירש כן בעצמו שכתב זה הפירוש ולבסוף כתב "וכן פירש רבינו חננאל" ולא כתב שזו לשון רבינו חננאל, על כן משמע שזו סייעתא לפירוש של עצמו. (אמנם לא כתב כן כפירוש לקושיא, אלא כך פירש בפשטות על הפסוק "לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצריים").
וראוי לציין שרבינו חננאל עצמו פירש שהחילוק הוא שאחריו לא יהיה כן ע"י נביא (מובא ברבנו בחיי פרשת בא על הפסוק וכמוהו לא היה ולא יהיה, אמנם רש"י על יואל פרק א' פסוק ד' כתב שיואל נתנבא עליהם שיבאו ובאו באותן הימים. ואפשר שחולקים, או שאפשר שיש לחלק ולומר שיש הבדל בין משה שהביאם בעצמו לבין יואל שרק התנבא שיבואו וזו כוונת רבינו חננאל ע"י נביא וצ"ע) א"כ נראה עוד שמה שתירץ כן הרמב"ן (וכפי שהסביר הרב מאזוז שליט"א בדעתו שם) הוא רק ע"פ דברי רבינו חננאל על הפסוק "לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצריים" ולא שכך רבינו חננאל יישב הסתירה לכאורה.