איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
מאת: פלוני | תאריך: י״ב באלול ה׳תשע״ג – אוגוסט 18, 2013
מאת: פלוני | תאריך: י״ב באייר ה׳תשע״ד – מאי 12, 2014
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל-פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ:
מדברי הרב: "אכלי" יש לבטא בשוא נע רגילה כדי שלא תתחלף באוכָלי.
האם יש עוד פעלים שיוצאים מהכלל ונקראים כמנהג העולם?
ומה לגבי לשון "ברכה", האם גם פה יש יוצא מהכלל? האם יש מילים שכתובות ר' בשוא נע וצריך לבטא אותה בשוא נע?