הנחת תפלין בשחרית תשעה באב

עד ר”ח אב מותר לקנות כל דבר שאין מברכים עליו שהחיינו (ורק אחרי ר”ח אב ממעטים במשא ומתן של שמחה).וה”ה לתפור בגד חדש עד ר”ח אב, ובלבד שלא מברכים עליו שהחיינו.

כולם לא מכריזין על צום גדליה, עיין בכה”ח שם אות כ”ז שיש גורסים במקום צום כיפור צום גדליה, ולכן כתב שאין להכריז עליו, וביאר הטעם מכיון שגם הוא ידוע לכל. וכן הוא בסידור איש מצליח.

לגבי התעניות הקלות – אם כאשר יעדר מהעבודה ביום הצום עלולים לפטר אותו, יש מקום להקל בזה, ויכין את עצמו כיאות לצום בכל מה שאפשר לו (יקום מעט לפני עלות השחר, וישתה אז חלב או מיץ ממותק, ובמשך היום ינוח בין-לבין כמה שיוכל), וילך לעבודה בעודו בצום. ואם בהמשך היום יראה שלמרות כל ההשתדלות אינו יכול לסבול את התענית והוא אנוס לשתות – אין עליו עוון. וראוי שלא ישתה בכל פעם אלא פחות מרביעית. (וטעם ההיתר, משום שבאיסור דרבנן ובמקום צורך כזה, יש מקום לסמוך על הסוברים דמותר להכניס עצמו לאונס, ובפרט שאין הדבר ברור שיצטרך להפסיק הצום, וייתכן שבסופו של דבר יצליח לעמוד בתענית).

אבל כל זה רק במקום חשש איבוד העבודה וכאמור, אבל אבל אם אין חשש שתהיה בזה עילה לפיטורין, כגון שיכול לקבל חופש מן העבודה בתענית על חשבון החופשה השנתית שלו, או לעבוד רק חצי יום, ולא יהיה לו נזק בעבודה לטווח הארוך, חייב לעשות כן ולצום צום מלא.

תענית בכורות היא דין גמור ומוזכרת בשלחן ערוך סי’ ת”ע ס”א, וגם ההיתר של סיום מסכת הוא רק בגלל שירדה חולשה לעולם בזמן הזה, ובדורות עברו היו הבכורות צמים בערב פסח, ולכן א”א להפטר ע”י לימוד משנה אחת. מה שכן לדעת מרן שליט”א אפשר לעשות סיום מסכת גם על משניות בלבד אם למד בהבנה ברורה כגון עם פירוש הרע”ב. ומי שיודע מעכשיו שבערב פסח יהיה במקום שאין בו סיום, יתחיל מעכשיו ללמוד מסכת כדי שיהיה לו סיום בערב פסח.

בימי תענית מניחים תפלין גם בשחרית וגם במנחה. כך מנהג התוניסאים ושאר עדות הספרדים. (אצל האשכנזים איני יודע). מקור מנהג זה הוא בבית יוסף סי’ מ”ו, ושם מבואר הטעם כדי להשלים מאה ברכות שחסרות ביום תענית.
כל זה לגבי שאר תעניות חוץ מתשעה באב, אבל לגבי תשעה באב יש מנהגים חלוקים אם להניח גם וגם או רק במנחה.

• במקרה זה – ברור שיש לך לנהוג כדעת מרן (סי’ תקס”ח ס”ט) לדחות את התענית ליום ראשון.
• לגבי האחים שלך שאינם צמים בצום גדליה – לענ”ד עדיף לומר להם שיש “להקדים” את התענית של האמא ע”ה לצום גדליה (וכמו תענית בכורות שמקדימים ליום חמישי…) כי בודאי מעלת התענית צום-גדליה גדולה מתענית על פטירת האם. ובפרט שאין ספק שיש בזה תועלת גדולה גם לנשמת האם, ואנו מרוויחים בזה שני ציפורים בבת אחת.

למנהג הספרדים אין איסור להסתפר בתשעת הימים רק בשבוע שחל בו ת”ב, וממילא השנה אין איסור כלל. [אך כדאי להחמיר כמנהג האר”י מי”ז תמוז].

– עדיף לקבל קבלות שלא יפגעו לו בתפקוד, כגון לקנוס את עצמו בסכום משמעותי לצדקה וכיו"ב.

– אם הוא בריא והתענית אינה מזיקה לו יכול לקבל על עצמו "תענית שעות" בבוקר יום התענית. ויתענה עד שקיעת החמה כרגיל ויאמר "עננו". וזה עדיף מאשר לא לקבל תענית כלל.

בתפילין עם קופסא א"צ לצום. רק יפדה בצדקה. ויותר נכון שגם יקבל על עצמו להזהר בזה ביתר שאת, דהיינו לחשוב למה זה קרה, ושלא יקרה שוב, שלא יניחם על כסא וכיוצא.

אם זה אשכנזים, אינם מתענים ביום שלא אומרים בו תחנון. ואם זה ספרדים, יש להתענות, אך יכולים להתענות ולא להשלים, דהיינו שיתפללו ערבית מבעוד יום, ולא ישלימו התענית עד צאת הכוכבים.