תיקון בנוסח על הניסים בפורים
עי’ באור תורה תמוז תשע”ז סי’ קי שכתב מרן זצ”ל שבאמרך “ועשית עמהם” אפשר להבין עם בני המן שמוזכרים קודם לכן, ולכן הנכון לומר “ועשית עמנו” ע”ש.
שאל את הרב
להקדים קריאת המגילה לזקנים שלא באים לבית הכנסת
שאלות נוספות בנושאישנם יהודים מבוגרים המוגבלים בתנועתם, ומנסיון שנים עברו הם לא הצליחו להגיע לבית הכנסת לשמוע קריאת מגילה. האם אפשר לקרוא להם בימים שלפני פורים? איני זוכר במדויק את המקור בשלחן ערוך, אך זוכר אני בעניותי כי מהשלחן ערוך משמע, שבני הכפר מקדימים לקרוא (כלשון המשנה), אם כן אולי הדין כאן שוה, שכן מדובר בגברים ונשים מבוגרים מוגבלים בתנועה?
הרב אדיר כהן
כבר אמרו בגמרא בראש מסכת מגילה, שכל זה בזמן שהשנים כתקנן וישראל שרויים על אדמתן, אבל בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה. וכן פסקו בטור ושלחן ערוך (ריש סימן תרפ”ו) ושאר הפוסקים. ומכל מקום פסק בשלחן ערוך שם (סעיף ז’), המפרש בים והיוצא בשיירא, ואין לו אפשרות ליקח מגילה עמו, יקראנה בשלושה עשר או בשנים עשר או באחד עשר בלא ברכה.
לכן גם לענין אלו המוגבלים בתנועותיהם, ויש חשש סביר שלא יוכלו לקרוא בזמנה, יקדימו לקרא “בלי ברכה” באחד הימים שקודם פורים, ואם יתאפשר להם לקרא שוב בפורים עצמו יעשו כן, ויקראוה שוב עם ברכה. (עיין למר זקני מרן רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצ”ל בספר תוקפו של נס דיני כרכים המוקפים חומה סעיף י”ב).
לכן גם לענין אלו המוגבלים בתנועותיהם, ויש חשש סביר שלא יוכלו לקרוא בזמנה, יקדימו לקרא “בלי ברכה” באחד הימים שקודם פורים, ואם יתאפשר להם לקרא שוב בפורים עצמו יעשו כן, ויקראוה שוב עם ברכה. (עיין למר זקני מרן רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצ”ל בספר תוקפו של נס דיני כרכים המוקפים חומה סעיף י”ב).
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
