כל הלימוד שלנו הוא קושיות ותירוצים, ראיות ודחיות, ואין בזה שום פסול, אדרבא כך היא דרכה של תורה! וכי אם יש דחיה לאיזו ראיה אזי אין לכתבה כלל? ודאי שלא, יש לכתוב את הראיה ואת הדחיה.
עיקר התרעומת של מרן ראש הישיבה על אותם שמעיקרא מפלפלים בצורה עקומה, וגם כאשר רואים סתירה לכל דבריהם אינם חוזרים בהם אלא מנסים לעקם גם את המקור הסותר, או (פחות גרוע) מציגים אותו כסותר, אך לא חוזרים מדרכם העקומה. אבל כשהראיה ראיה, והדחיה דחיה – יש לכתוב גם את הראיה וגם את הדחיה, לתועלת מי שיחשוב (מעצמו) על הראיה ולא יידע לה דחיה.