אין איסור כלאיים שייך אלא אם כן ע"י הפרדת שני הבגדים זה מזה יבוא הבגד השני אחר הבגד הראשון "כמי שנושך את חבירו וחותך ממנו בשיניו", וכהגדרת הפוסקים (עיין בבית יוסף יורה דעה סימן ש'). ולכן, בנידון שלפנינו שאין הטלית קטן תפוסה במכנסיים עד כדי כך, אין איסור בזה כלל. וראה בשלחן ערוך (יורה דעה סימן ש') מקרים שבהם התפיסה חזקה יותר ובכל זאת התירו אותם הפוסקים. ע"ש.
לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א מסתבר מאוד שחלזון “ארגמון קהה קוצים” הוא התכלת, וראוי לעשות אותו. ומה שאבותינו לא נהגו כן מכיון שלא היה להם, ובודאי שאם היו מוצאים היו שמחים כמוצאי שלל רב לזכות במצוה זו.
ב. קושרים בתחילה שתי קשירות. לאחר מכן מסובבים בפתיל לבן פעם אחת ועוד שני סיבובים בתכלת, עושים רווח קטן ועוד שלשה סיבובים תכלת, עוד רווח ועוד אחד בתכלת. לאחר מכן שתי קשירות, ועוד פעם שמונה סיבובים מחולקים לשלשה שלשה ושנים בתכלת. לאחר מכן עוד שתי קשירות, ועוד פעם אחד עשר סיבובים מחולקים לשלשה. עוד שתי קשירות, ולאחריהם סיבוב אחד בתכלת ועוד שנים עשר סיבובים מחולקים לשלשה שלשה אבל האחרון בפתיל לבן ושוב שני קשירות.
העתקתי כאן ג’ תשובות מתוך הספר מקור נאמן חלק ב’ ועיין שם עוד בהרחבה רבה.
שאלה: איך הרב קושר את הפתיל תכלת בטלית שלו?
תשובה: הקשירה כמו בטלית רגילה. רק שמתחיל בלבן ומסיים בלבן והשאר תכלת.
שאלה: לפי איזו שיטה יש לקשור את התכלת?
תשובה: חוט אחד (ולא שנים) כשיטת הרמב”ם והאר”י. [וע’ אור תורה אדר ב’ התשע”א, סימן ס”ו אות ג’]. קושרים חוליות חוליות כמ”ש הבא”ח (ש”א פר’ לך לך אות א’).
שאלה: מדוע מורה כת”ר שליט”א כדעת הרמב”ם שמספיק שיהיה חוט אחד תכלת מתוך שמונה?
תשובה: כי כן נראה מפירוש רש”י סוף פרשת שלח לך בשם ר’ משה הדרשן, וכן דעת האר”י ז”ל ומרן בספר מגיד מישרים ועוד. ובדרך כלל נקטינן כהרמב”ם. [וע”ע באו”ת הנ”ל].
למרות התיאור המפורט בשאלתך, עדיין חסרים לי פרטים מהותיים הנוגעים לפסק ההלכה בנדון זה, אשמח אם תבאר לי אותם, כדלהלן:
האם העצים הובאו מן המטע למשתלה כשהם ג”כ בתוך גוש העפר המתואר בשאלה? או שנעקרו מן המטע עם שרשיהם הבסיסיים בלבד, ומיד הכניסום לשקי העפר שבמשתלה? (אמנם הצד השני יותר מסתבר לי, אבל אשמח אם תבדוק זאת שוב מול המשתלה).
כמה זמן שהו העצים במשתלה בתוך שקי העפר? (בתשובתך כתבת שאי אפשר לדעת בדיוק, אבל אולי יש פרק זמן מינימלי שניתן לדעת בודאות?)
האם בשקי עפר הנ”ל היו נקבים כלשהם? וא”כ, מה קוטר הנקבים?
מצד איסור ספיחין אין כאן איסור כמ”ש הרמב”ם (פ”ד מהל’ שמיטה ויובל ה”ג) שעשבים שאין זורעים אותם רוב האדם אין בהם סםיחין ומכללם מנה את הפיגם.
וכן מצד הסיכה ע”י שרייתם בשמן, הכלל בדברים אלו שכל דבר שדרך שימושו בכך הדבר מותר כמ”ש הרמב”ם (פ”ה מהל’ שמו”י ***). ואף שכאן אין הדבר ברור שכן דרך רוב בני האדם בסיכה זו, ובזה י”ל דאסור וכמשמעות לשון הרמב”ם (ה”ו), מ”מ כיון שהפיגם אינו עשוי ברובו אלא לריח א”כ אינו קדוש בקדושת שביעית כמ”ש בשביתת השדה (פ”ט הט”ז), וכ”פ בס’ קדושת הארץ (פ”ה ה”ח), עש”ב, וא”כ ממ”נ אין לאסור הסיכה כלל בשמן הנ”ל וכן לבשלו ולרחוץ בו. ודו”ק.
ומצד החפירה גם אין לחוש כיון שניכר שעושה כן לצורך הוצאת העלים ושרשיהם.
הזמן שבין זמן טלית ותפילין לבין הנץ הוא בשעות זמניות, ובמקומות שהיום ארוך מאוד בהחלט יכול להיות שיש כזה מרחק בין זמן טלית ותפלין להנץ, ומסתמא אם ראית זמן טלית ותפילין מסתמא זה לוח שנה יהודי, ולכן אפשר להניח תפילין משעה זו.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.