צום על נפילת פרשיות התפלין

מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה דף ט”ז ע”א. ואדרבה לפי מה שהבאתם שפי’ מלשון שטן באמת השדים הם מזיקים שטניים ולא סתם מזיקים.

ויש פירושים אחרים במפרשים למילה שדים בפסוקים שהזכרתם.

לאו דוקא אלא כל מקום שמזג האויר שלו דומה לארץ ישראל. לדוגמא כן הדין גם בדמשק וסיני (הערות איש איש מצליח על הש”ע סי’ קי”ז ס”א).

יניח ביד ימין, וכדאי שאחר התפילה יניח גם ביד שמאל בלא ברכה (ש”ע סי’ כ”ז ס”ו, ויביע אומר ח”ו סי’ ב’).

כולם לא מכריזין על צום גדליה, עיין בכה”ח שם אות כ”ז שיש גורסים במקום צום כיפור צום גדליה, ולכן כתב שאין להכריז עליו, וביאר הטעם מכיון שגם הוא ידוע לכל. וכן הוא בסידור איש מצליח.

אותו יום לא יניח תפילין, כמבואר בשלחן ערוך (סי’ ל”ח ס”א).

לעולם אסור לשים תפילין של רש”י ור”ת יחד, כמו שפסק מרן בש”ע (סי’ ל”ד ס”ד). וע”ש במשנ”ב (סק”כ) ובהערות איש מצליח שיש מקום להקל בזה לפ”ד הבא”ח, אך מרן הגר”ע יוסף זצ”ל חלק עליו.

לא מניחים אבל המניח לא עבר על איסור. עיין ש”ע ונושאי כליו סימן ש”א סעיף ז’ ועוד. וכן אמר מרן ראש הישיבה שליט”א באחד מהשיעורים במוצאי שבת, שתפילין אינם מוקצה בשבת ויכול לטלטלם מחמה לצל.

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג

אכן עיקר מצות תפלין היא כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול להיזהר בזה, לכן נהגו שלא להניחם כל היום (שו”ע או”ח ססי’ ל”ז ס”ב). ואם נראה לו שיוכל לעמוד בזה ילמד בהם אחר התפילה כמה שיוכל, אך כך היום ממש לא כל אחד יכול לעמוד בזה, ואיני מכירך לענות לך על כך, וכל אחד מכיר את עצמ.

ועכ”פ יש ענין גם בשל רש”י וגם בר”ת הן לפי הפשט והן לפי הקבלה

זה ע”פ דברי רבנו האר”י. וכן כתוב בבן איש חי שנה א’ פרשת וירא הלכה יח

ומרן האיש מצליח זצ”ל כך נהג (ע”פ מה שהורהו רבו מוהרח”ך בעל שמחת כהן)

והסביר שכיון שמרן הש”ע כתב “טוב” לגלות התפלין, ולדברי האר”י “צריך” לכסות, עדיף לנהוג כהאר”י