קערה בשרית שהניחו בה טוסטים חלביים

לא ניתנה תורה למלאכי השרת ונראה שלא התכוונו חז”ל לרגע כמימריה שבאותו זמן זה יחמיץ. באו לאפוקי משהיה ממש

ענבים אין שום דבר מיוחד לשטוף במים

בתותים סוג א’, צריך להוריד את העלה הירוק, להשרות בטיפת סבון עם מים למשך כ 3 דקות ולנקות כל אחד ואחד בעדינות

מבחינת הכשרות אותו דבר בדיוק .רק שני מאפיות שונות

א. המחלוקת אם זה נחשב מיחזי.
ב. אם יש להם כשרות טובה – אין הבדל. דעת מרן שליט”א ללכת אחר הנפח וכן דעת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל. [דברי מרן שליט”א מבוארים בהרחבה בספרו ה’ נסי ח”ב ע”ש].

מותר ללא חשש

לדעת מרן הרב עובדיה אפילו אם התנור נקי יש להמתין שיעבור מעת לעת ולהסיק את התנור ולעת מוה”ר רבי משה לוי בתפילה למשה חלק ג ניתן להקל אפילו אם לא עבר 24 שעות בתנאי שהתנור נקי וחימם את התנור והתבניות בחום גבוה ביותר 240 למשך חצי שעה

בשר עוף חז”ל אסרו אותו, וכשהוא שחוט וחתוך יש דמיון רק בין בשר עוף לבשר בהמה

שלום וברכה

בשאלה לא מבואר אם היה בסיר מאכל בשרי או לא ונפרט

אם היה בסיר הבשרי רק מאכל פרוה הכל מותר

אם היה בסיר בשר או עוף והמכסה החלבי היה בן יומו או מלוכלך והזיעה היתה בדרגת חום שיד סולדת בו הכל נאסר (האוכל נאסר והסיר והמכסה צריכים הגעלה)

אם המכסה נקי ולא היה בן יומו (לא השתמשו בו לחלב ב24 שעות האחרונות) הסיר והמאכל מותרים והמכסה החלבי צריך הגעלה

כן מבואר בשו”ע סימן צ”ג ס”א ובהוראה ברורה שם

אם בטוח שיקפידו, אפשר להתארח אצלם ואין לחוש לבליעת הכלים. ועיין בשו”ת יחוה דעת חלק חמישי (סימן ל”ב).

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1116).}

אם הטעם פגום אין חשש, ומכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1116).}