1. מראה דם בנייר טואלט וכדומה אינו אוסר, ואם כוונתה היתה לשם בדיקה ולא לנקיון – יש מחמירים בזה (כן משמע משלחן ערוך רבנו זלמן ועוד). ולכן טוב שלא תסתכל בזה רק תקנח ותזרוק. וכן הדין במגבונים, אך יש מגבונים שנקראים "בד" ואם הם עשויים מבד ולא ניילון אז נחשבים כעד בדיקה.
2. לא ניתן לסמוך על זה. ובעיקר הדבר: דם אם יצא מהמקור מכל סיבה שהיא טמא, ורק אם יצא מהצדדים ולא מהמקור כגון מכה וכדומה – אז טהורה. ומ"מ – לא ניתן לסמוך על בדיקתה.
3. אם השאלה היא ע"ג דבר המטמא – והכוונה אם יש עובי וסמיכות בדם – מ"מ השיעור הוא כגריס. ואם השאלה היא על גבי דבר שאינו מטמא (כפי שציינת בסוגריים) – אם לא היתה הרגשה כלל – טהור.
4. השיעור שטמאו חז"ל בכגריס הוא אף אם נמרח – שהרי זה מטעם מאכולת (כינים) שהיו מצויים – אם נמעכו "ונמרחו" בבגד דמם היה מגיע עד לגריס ולא יותר. ובקינוח בד"כ יוצא הדם מרוח ומ"מ זהו שיעורו.
Google
