א. האם קל בעיניך מה שכתב הרמב"ם (פרק כ"ו מהלכות סנהדרין הלכה ז') וזה לשונו: כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהן אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו וכו' , היתה יד העכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להוציא ממנו בדייני ישראל יתבענו לדייני ישראל תחילה אם לא רצה לבא נוטל רשות מבית דין ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו. עכ"ל. ועל כן יש לתבוע בדין תורה ואם לא באים יש ליטול מביה"ד כתב סירוב ורק אז יש היתר ללכת לבית המשפט. וע"ע בספר מקור נאמן (סימן תתי"א).
ב. אתה טוען שמגיע לך כיוון שנפצעת וביטוח לאומי מן הסתם אם ידע יטען שבמקרה כזה לא הסכים לתת והמוציא מחבירו עליו הראיה ועל כן יש להציג הנתונים לפני הדיינים והם יבדקו ויעיינו הדין עם מי.
ומה שטוען שביטוח לאומי לא הולכים לפי דין תורה וכו'. אין זה מובן וכי בגלל שכן מותר לגזול מהם?! ואפילו מגוי אסור לגזול! וכל שכן שמדובר ביהודים שבזה אפילו אבידתם חייבים להחזיר כל שאין מטרת עבירותיהם להכעיס(עיין שו"ע חו"מ סימן רסו סעיף ג').