א) מותר לאב להתייחד עם בתו והאם עם בנה, והוא הדין לסבתא להתייחד עם נכדה, דבני בנים הרי הם כבנים לענין זה. כן הסכימו הרבה אחרונים, עיין בב"ח אה"ע סימן כ"א. ושאר אחרונים. אולם מלשון השאלה מבואר שאין הנכד שלה, רק נכד בעלה, ובזה ודאי יש איסור יחוד, וא"כ אף אם כל אחד ישן בחדרו וסוגרים כל אחד על עצמו במפתח, אסור. ואין להקל רק אם בעלה עמה, שכל שבעלה בעיר וכל שכן עמה אין איסור יחוד. ואם כבר נפטר לעולמו, אין ברירה אלא תישן עמה נכדתה- בת, דוקא.
ב) במקרה רגיל יש לאסור. ואם הוא שעת הדחק מאד, שאין ברירה אחרת, יש להקל רק ע"י שיישנו שלשה בנים בחדרם, ויש להם לסגור החדר עליהם. ויסמכו על הפוסקים המיקלים ביחוד שני אנשים עם אשה אחת, ובלילה שלשה אנשים. ואע"פ שמרן פסק לאסור, בשעת הדחק גדולה, יש לסמוך על המיקלים. ובתנאי שאין קירוב דעת עם המטפלת, הלא"ה יש לאסור בכל אופן.