מן הדין אסור לגדל כלב רע בתוך ביתו, שיכול להזיק אנשים או להפחידם ולגרום להם נזק חלילה כגון שתפיל אשה מחמתו, בר מינן, או ישוך וכיוצא בזה.
אבל אם אינו רע ואינו מזיק ומפריע, אפשר לגדלו, ואף שאינו טהור. הנה פעם נשתמשו אבותינו ורבותינו בגמלים ובחמורים וכיוצא, אע"פ שאינם טהורים.
מ"מ היום שעושים עסק גדול מכלב, וגם אין בו שום צורך, אין ראוי ואינו נכון לגדלו אף שאין בו שום היזק, כי יש בספרים שאינו טוב לגדל בעלי חיים כאלו, ושומר נפשו ירחק מזה. וכן נוהגים יראי ה'.