הגיית הפסוק “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת”
כ-A עיין מנחת שי קהלת י”ב י”א.
מה הצורה הנכונה - 'נֹסַח', 'נֻסַּח' או 'נוּסָח'? (כוונתי לשם העצם ולא לפועַל) (תמיד חשבתי בחולם ובמלעיל, ורק מאשכנזים שמעתי בקובוץ/שורוק, וסברתי שזה כמו שחלקם אומרים 'יומא', 'לכאורה' ועוד, בשורוק במקום בחולם, אך לאחרונה ראיתי שר' יוסף חיים מזרחי ניקד באחד מספרי הבא"ח בקובוץ, וכן בעלון בית נאמן הקודם (251, ילדי גאולה 204 על ברכת האילנות) ניקדו בקובוץ).
במהדורה החדשה של הבא”ח הוצאת הישיבה נדפס כל “נסח” בחולם, ומסתמא על דעת מרן רה”י נעשה כן.