השאלה אינה ברורה. אם הכהן עומד בתפילת הלחש אינו פוסק כלל לעלות לברכת כהנים, אלא אם כן היה מתפלל עם הש”צ שאז עוקר רגליו בברכת “רצה” לדוכן מברך ברכת כהנים וחוזר לסיים תפילתו. ואם אינו עומד בתפילת לחש, אז בברכת “רצה” עוקר רגליו ועולה לדוכן גם בלי שיזמינו אותו.

א. כדאי לקרוא כול לילה לפני השינה קריאת שמע שעל המיטה , זה עוזר לשמירה מחלומות לא טובים ,ב. מרן ראש הישיבה הרב מאזוז היה אומר לתת סך 18 ש”ח לצדקה לעניים, להצלה. וכדו”, או לישיבות קדושות, ולקרוא פרק תהילים ועדיף פרק צ”א, “יושב בסתר עליון”, ולבקש מ ה” במילים פשוטות שישמור אתכם ויתן לכם רק טוב, ג. באופן כללי מדובר בחלום על שני עניינים, עניין 1 זה מלחמה, רדיפות, פחד, ובתורה כתוב לעניין מלחמה “כי ה” אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר” שבשביל  להינצל מהמלחמה צריך להתחזק בצניעות ובקדושה, ועניין שני זה ריצה לישיבה או מוסד דתי להינצל ולכן נראה שבאו לרמוז לקבל קבלה להתחזק בצניעות, ללכת למדרשה של בנות או לשיעורי תורה [הנמסרים על ידיי אישה!] ,ולשמור על קשר עם הרבנית ולהתייעץ עימה.[ואולי זה המשמעות של הספרים השרופים, שהם ספרים חשובים, וצריך להקפיד להתנהג לפי מה שכתוב בספרים הקדושים ולא להתייחס אליהם כספרים שרופים שעבר זמנם, ויהי רצון שיהיה לכם רק טוב,

גם המחמירים ברחיצה, מודים להקל לרחוץ במים קרים (כן דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל).
ואין בזה חילוק בין תלמידי ישיבה לאחרים (אלא שבתלמידי ישיבה יש חשש חילול ה’ אם לא יתרחצו).

ראוי להחמיר ולהמנע מקניה זו (ואפילו אם היא מתבצעת בהזמנה טלפונית)אלא א”כ מדובר על קניה בהזדמנות מיוחדת. או שהדבר אינו סובל דיחוי

נכון מאוד, וכן הארכתי בזה במקום אחר שדוקא באופן זה יש להקל

בשלחן ערוך (סי’ קכ”ט ס”ב) מבואר שמי שעלה במנחה של יוה”כ אין מורידין אותו מפני שהדבר ידוע שאין שכרות. ומזה נלמד גם לנ”ד כיון שהדבר ידוע שאין שכרות, אלא ששם תקנו שלא יעלה אטו שאר ימים לכן רק בדיעבד אם עלה לא ירד, אבל בנ”ד שלא תקנו כן יכול לעלות אף לכתחילה.

נראה שלא יפסיק בשום מקום.

כי ראה בכף החיים סימן בו או כו, שהביא מהאחרונים שכהן הקורא את קריאת שמע, (וכ”ש פסד”ז כמובן) אם אין כהן אלא הוא, מותר לו להפסיק ולישא כפיו, ולא יצא מפני כבוד הציבור. ומשמע שזה דווקא בגלל שהיה אתם אבל אם אינו מתפלל אתם אין בזה כבוד הציבו מה שאינו בא לשם, ועל כך לא יפסיק

המנהג פשוט כדעת מרן לפשוט הידים כשגביהן כלפי מעלה, והכפות כלפי הקרקע. ולחומרא כדאי לזקפן מעט כלפי הקהל.

תפלה בנץ היא הידור הלכתי (ולהרבה פוסקים תפלה אחר כך היא דיעבד), ואילו כהנים אין חיוב והידור הלכתי לשמוע ברכת כהנים, לכן עדיף תפלה בנץ.

המנהג המקורי שמוזכר ברמב”ם ומרן הוא שהכהנים מתחילים את יברכך.

והבא”ח פרשת תצוה אות א’ כתב שע”פ הסוד כדאי שהחזן יאמר תיבת יברכך, ושכן הוא שינה את המנהג בבגדאד. אולם באור תורה חשון התש”ן סי’ י”ט כתב שיש לנהוג כמו המנהג המקורי, וכתב שהסכים עמו מרן ראש הישיבה שליט”א. ע”ש.