תפילין בחג השבועות
לא מניחים אבל המניח לא עבר על איסור. עיין ש”ע ונושאי כליו סימן ש”א סעיף ז’ ועוד. וכן אמר מרן ראש הישיבה שליט”א באחד מהשיעורים במוצאי שבת, שתפילין אינם מוקצה בשבת ויכול לטלטלם מחמה לצל.
מי שטעה בהבדלת מוצאי יו"ט, ושתה היין אחרי ברכת הגפן טרם סיים ברכת המבדיל, מה דינו? השיב הרב יעקב כהן שליט"א: ימלא את הכוס שנית, ויאמר ברכת המבדיל, וישתה שוב, כי מה ששתה קודם נחשב כמי ששתה קודם הבדלה, ועיין בסי' רצ"ט ס"ג במי ששתה יין קודם הבדלה ורוצה להבדיל שא"צ לברך הגפן. ע"ש. וכ"ש בנדון דידן. ע"כ לשון השו"ת. ולכאו' לא דמי כלל דהתם כיון דדעתו לשתות גם את היין של ההבדלה, ע"כ י"א דלא בעי ברכה. משא"כ בנדון השאלה כיון דאין דעתו כלל לשתות יותר מיין ההבדלה, א"כ חשיב נמלך ובעי ברכה שנית. ועי' כף החיים סימן רצו, אות מד. שכתב כן מפורש בשם פתח הדביר. וז"ל: הוה עובדא בא׳ שנטל את הכוס כדי להבדיל ובירך בפה׳׳ג ושתה את הכוס ע׳׳י שכחה קודם שבירך על הבשמים ומאור והבדלה וכיון שעדיין לא הבדיל הביא לו כוס אחר אם צריך לחזור לברך בפה׳׳ג עיין פתה״ד או׳ ו׳ שכתב דכיון דבהבדלה אין דרך לשתות אחריו עוד יין וגם דבשעת ברכה לא היה דעתו כ״א על אותו כוס הוי נמלך גמור ובודאי דחוזר ומברך. עכ"ל.
תשובתי היתה באופן ששם לב תוך כדי שתייתו שטעה ולכן אין בזה היסח דעת כיון שדעתו לשתות שוב כדי לקיים מצות הבדלה על הכוס, ובכהאי גוונא א"צ לברך שנית הגפן אע"פ שמתחלה לא חשב לשתות עוד כוס, דכל שחושב תוך כדי שתייתו לשתות עוד א"צ לברך על מה ששותה עוד וכמבואר בש"ע (סי' ר"ו ס"ה) ובמשנ"ב (סק"כ). ע"ש. וכיו"ב כתב הרב קצות השלחן בבדי השלחן (סי' ע"ט אות כ"ג). ע"ש. ואה"נ שאם גמר לשתות היין ורק אח"כ שם לב ששתה שלא כדין דהו"ל נמלך כיון שלא חשב לשתות עוד וצריך לברך שנית הגפן, וכמ"ש הפתה"ד. ויישר כח על ההערה.