הושטת חפץ מיד ליד כשאסורים

צריכים להרשם ברבנות ולהינשא זה לזה כדת משה וישראל בטבעת קידושין וחופה וכל תהליך של זוג רגיל.

אין בזה איסור, ובלבד שיקפידו לשמור את היריעות במקום מכובד.

וכן מתבאר מדברי הגר”מ פיינשטיין המובאים בספר אהל יעקב סקוצילס (הלכות כבוד ס”ת עמ’ רג).

לענ”ד להביא את השאלה כך למוה”ר צמח שליט”א לא כ”כ יעזור, הרי הרב צריך לשמוע קצת יותר פרטים, יותר טוב שתתקשרו אליו למשרד בשעות 17:00-18:30 בדרך כלל הוא נמצא ויכול לענות. מס’ טלפון 03/6767163 שלוחה 810.
ודרך אגב אף שלא נשאלתי אולי יהיה לתועלת, הרבה פעמים האשה עייפה וחלשה מבחינה פיזית ואין בכחה לסדר את הבית, ואף הבעל לא תמיד שם לב עד כמה אשתו חלשה… וכל שכן מבחינה נפשית, אם אינה מקבלת את היחס והאהבה שהיא צריכה אותם, גם כח פיזי אין לה להשקיע בבית ועוד.

קוה אל ה’, חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה’.
אחי היקר! כואב הדבר, כל משפחה שמתפרקת הוא צער גדול, להורים, לילדים, וגם להבדיל להקב”ה עצמו כביכול, כי הוא בצער גדול מענין כזה.
אבל קשה לעזור מרחוק וכשלא נמצאים בענין, לדעת את הסיבות וכו’
אני מניח שהלכתם למבינים ולמי שיכול לעזור.
אם עשיתם הכל, הנח את הענין.
רק זאת אומר, אם הדבר תלוי בידך, עשה הכל שלא תתפרק המשפחה, ואפילו אם אתה צריך לוותר, ולוותר ולוותר.
כי הכל כדאי, כדי להשאיר משפחה שלמה. וזכור עוד מקרא שכתוב “ברצות ה’ דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו” – ואויבי איש אנשי ביתו. עשה תשובה אמיתית, ואולי יעזור.
ואם אחר הכל, אתה רואה שאין מה לעשות. תקבל גם את זה, כי הכל ממנו יתברך לטובתו של האדם, אם לכפר עוונות, אם לתקן מה שבעבר, ואי אפשר לידע חשבונות שמים.
חזק עצמך ואל תפול ברוחך, וה’ יהיה בעזרך.

כן, כשם שמועיל שינוי לאשה כך מועיל לאיש.

לדעת מרן הגרע"י יש להקל בזה

בש"ע הוצאת ראש פינה פיסקו את דברי הבאה"ט באופן שהציון לב"ש הכוונה למ"ש שם בסק"ג (וזהו שכתב: עיין ב"ש, ולא כתב: ב"ש. להורות שזהו תוספת על הדין הראשון, ולא שזהו המקור).

– יש אופנים שהדבר בעייתי מבחינה הלכתית (וכגון שעלול לבא לידי טומאה),

ויש אופנים שהדבר מותר. (ועמדו בזה בשו"ת אגרות משה אה"ע ח"ד סי' ס"ו, ובשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' רמ"ב. עש"ב. ואי אפשר לפרט יותר).

– בכל אופן גם באופנים שמותר לו לסרב, צריך להסביר לאשתו את הסיבה, כדי למנוע פגיעה בה.

– כדאי מאד שהבעל יפנה (בטלפון) לרב שמתמצא בנושאים הללו ויתיעץ עמו, ולא יחמיר על דעת עצמו, שלפעמים נמצא חומרו קולו.

אכן הגאון מוהרמ"ך זצ"ל (בעל שו"ת שואל ונשאל) חזר בו בספרו באר משה על הש"ע (סי' קצ"ו אות ה'), וכתב שנראה שדעת מרן להחמיר אף בדיעבד.

והאריך בכל זה אחי הרה"ג ר' אדיר כהן נר"ו בשו"ת ויען הכהן ח"ב (סי' כ"ו), ושם הביאשגם דעת מרן ראש הישיבה נר"ו להחמיר בזה. ע"ש.

– מובא בס”ח שאם עומד להכשל באיסור נדה, עדיף שיחטא באיסור שז”ל, ולא באיסור חמור יותר.

– כמו כן העצבות היא אם כל חטאת.

– אמנם מכאן ועד “להוציא בשמחה” הדרך ארוכה…

העיקר כעת להתחרט ולטבול(ולעת מצא תעשה התיקון), ולמלא את זמנך בלימוד תורה ובעשיה חיובית מתוך שמחה, ובע”ה תעלה על דרך המלך.