א. לכאורה הפסיד הברכה בשאר ימים (עיין כה"ח סימן תפ"ט אות ל' וחזו"ע הלכות יו"ט עמ' רמ"ח) וצ"ע למעשה.
ב. נהגו להקל בזה שלא נהיה יותר גרועים מהאשכנזים שכבר מסתפרים,] וכיון שאיסור שמיעת מוזיקה בימי העומר אינו מוחלט וברור סומכים על הסברא הנ"ל להקל (וכוצ"ב אמרו בחולין מ"ט ע"ב אינהו מיכל אכלי וכו') ובפרט שי"א שגם בלילה אמירנן מקצת היום ככולו .
ג. מרן (סס"י תקמ"א וסי' תקמ"ד ס"ב) מחמיר בזה במעשה אומן (זולת לצורך רבים) ואיך נחלוק עליו בזמננו? ומה שציינת שהרא"ש מיקל בזה לא מצאתי ואדרבא מהב"י (במקורות הנ"ל) בשם הרא"ש מבואר להחמיר.