הכנת טחינה בשבת
מותר
בס"ד בסימן שלג יש הגה של הרמא, "הגה: וכל שבות שהתירו משום צורך מצוה מותר גם כן לצורך אורחים ... הרמא, והשאלה, שבות דשובת במקום מצות הכנסת אורחים (היינו שעושה חסד אם האורחים ולא הזמנת חבר מהשכונה) ונשאלה השאלה, הרי כל מצווה שיעשה בעל הבית לצורך האורחים הרי שהאורח שהוא יהודי בעצמו אסור לו להינות כאשר הגוי עשה בשבילו . ז"א אם נניח אני אומר לגוי שילך לחבר ממול ויביא דרך רשות כרמלית (ומה הדין מרשות הרבים לרשות היחיד) נניח מזרון שיוכל האורח לשכב עליו. האם מותר לומר לגוי בכזה מקרה? וכל אם נניח אומר לגוי להדליק את המזגן בחדר עבור האורחים, הרי שלבעל הבית יש מצוה אבל האורח בעצמו אסור לו להינות ממעשה הגוי כאשר נעשה עבורו בין בדאורייתא (רעו, א ) ובין דרבנן (שכה,ח ) ואם כן איזו דוגמא מלבד פינוי האוצר לצורך האורחים, ניתן לומר? מה בדיוק התכוון הרמא להתיר, שהרי בכל אמירה לגוי עבור האורח אין שום מצוה ואם כן לו אישית אסור להינות ? אבקש מהרב לצרף מקור מהמ"ב או כל מקום שכתוב להדיא מה הדין
הגוי לא עשה זאת בשביל האורח, אלא בשביל בעל הבית, ולבעל הבית יש מצוה (וכוונות בעל הבית אינם שייכים למעשה הגוי)