לפי דעת הרמ"א בחושן משפט סימן תכ"ה, ד': איך אפשר להבין את דעתו בימינו?? לענ"ד זו נראית דעה חריפה במיוחד בדורנו- דור של התקרבות וכו'. האם יש להבין את דעת הרמ"א כפשוטה? (ברור שגם אם כן אני לא אחשוב אפילו לקום ולעשות מעשה שכזה, אך אני רוצה להבין האם הדעה הזאת למי שפוסק כרמ"א נכונה?)
הרב דקל כהן
דברי הרמ"א הללו אינם דעת עצמו וכיוצ"ב. אלא זה משנה מפורשת במסכת סנהדרין דף פ"א ע"א ופסקו אותה הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פרק י"ב הלכה ד'ׂ) והטור בסימן תכ"ה ואין עליה חולק וגם מרן סובר כן אע"פ שלא כתב זאת בש"ע וכמו שמבואר בבית יוסף כאן ובאבן העזר סימן ט"ז ס"ב רק נחלקו אם זה דוקא כשהתרו בו או לא, עיין בב"י ובדברי הרמ"א
אלא שיתכן שבזמננו אין דין זה להסוברים שהחפשיים הם בגדר תינקות שנשבו, ואפשר שבתינוק שנישבה אין דין זה. אולם בשו"ת נמחת יצחק (חלק ג' סוף סימן ס"ה) כתב שאיסור זה שרוב ישראל נכשלים בו לא שייך לדון ו משום תינוק שנשבה ע"ש.