במסכת ב"ב כ"ח ע"ב תוד"ה אלא מעתה וכו' שני שאלות ברשות הרב שליט"א א. במילים תימה לרשב"א וכו' לכאו' אין קשר לאמור מקודם ואם באו לקו' שאינה קשורה למה לא קבעו ד"ה קודם אלא מעתה על המילים מאי לשלם (דהשתא מוכח דדיברי הולכי אושא נשארו למסק') ב. בתירוץ ראשון כיון ויליף מג' התראות וכו' כתב המהרש"א בלא שיעבור עליהם וכו' וכן הסכים עמו המש"ך והוסיף שא"כ תיקשי להו מאי דקשיא להו בתירוץ הב' ע"כ ולכאו' צ"ע א"כ מה הבינו בהו"א שהרי ע"כ היה הסבר אפילו שנפל במסקנה (ואולי ע"פ דיברי החת"ס כאן וכ"כ כתב ר"פ בב"ק כד עי"ש) וא"כ איך מחמת תירוץ הב' מוכיח הכונה בתירץ א'?