ספירת העומר בהודעת סמס
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
אליבא דרב עובדיה שסובר שלא אמרינן ספק ספיקא לומר ברכות אז על סמך מה פסק לספור בספירת העומר אם היה לו ספק אם ספר ספק 1 שמא ספר ספק2אולי כול יום בפני עצמו מצוה הרי סותר כביכול עצמו?
א. מאי דלא עבדינן ס"ס בברכות אין זה חידוש של מרן הגר"ע זצ"ל אלא דברי המכת"ל (סימן ג') והסכמת האחרונים והס"ס בספה"ע שהזכרת זה ג"כ לא חידוש של מרן הגרע"י זצ"ל אלא זה מפורש בש"ע (סימן תפ"ט ס"ח) ומקורו מתה"ד (סימן ל"ז) וא"כ השאלה היא סתמית על עיקר הדין.
ב. בעיקר השאלה כבר נרגש בזה המכת"ל הנ"ל וביאר דשאני הכא דאיכא מ"ד דספה"ע דאורייתא ולדידיה אפי' בספק אחד מצי לברוכי אלא כיון דאיכא פלוגתא לא מברכים בספיקא חדא, אבל בס"ס סמכינן עליה ויש עוד יישובים עיין בס' וספרתם לכם להגר"ד כהן שליט"א (סימן ד' אות ו' ) ומשם בארה