תשובה לדברי האדמו"ר מסאטמר בענין שלושת השבעות

אחי היקר! תשובתך על דברי, קבלתי כבר ביום שני ויכולתי לפוטרך בתשובות פשוטות – שמאחר ומחלוקת ישנה היא בין גדולי הדור הקודם לפני שבעים שנה, ואעפ"כ רוב גדולי הדור בא"י לא עשו ולא נהגו כדעתו, ורבים גם מחכמי חו"ל שלא הסכימו עם דעתו, רק לא היה ספק בידם להגיע לארץ מסיבות שונות, הרי זה כמבואר שיש להם די השב על שיטתו של האדמו"ר זצ"ל. ואע"פ שהאדמו"ר הזכיר רוב היישובים הנפוצים, ודחה אותם בכל תוקף, שאר הגדולים ז"ל לא הסכימו עם דחיותיו. וע"ז הבאתי לדוגמא את דברי מהרח"ו, והדגשתי שהאדמו"ר דחה את זה, ואעפ"כ מרן זקני האיש מצליח זצ"ל  (שנטה הרבה לשיטת האדמו"ר אבל בסוף ימיו רצה לעלות לא"י, ובעוה"ר לא זכינו) עיין בדברי מהרח"ו ולא הסכים עם פירושו ודחייתו! ובזה יכולתי לסיים שלא עלי המצווה הזאת להיטפל בה. ודיינו אילן גדול ורב להיתלות בו, וק"ו שכ"ד עוד רבים ושלמים.
אבל כ"ז יכולתי לכתוב גם בתשובה הקודמת, רק דחקתי עצמי להאיר עיניך שלא תחשוב ש"רובן של ישראל הולכים בחושך" ו"נגררים אחרי השקר של הציונים", ע"כ פיניתי מזמני לעיין בהאי מילתא, להבין מה פירש האדמו"ר ז"ל ומדוע אין זה הפשט וכמש"ל.
והנה אתה דחית הראיה ממהרח"ו כמשה מפי הגבורה, וכאילו אתה הוא המפרש כן בדברי מהרח"ו, ואילו "חשדתיך" בכך – הייתי דוחה אותך בקש, כי מי אנחנו בהבנת דברי הזוהר ועץ חיים, לעומת שני מאורי עולם גדולי המקובלים בדור הקודם – הרב ישכיל עבדי והרב איש מצליח?! אלא ששמעתי באוזני רוחי, מבין השיטין את קול האדמו"ר ז"ל מדבר אלי לאמר: "כי פי המדבר אליכם"… ואכן מצאתי כל דבריך כדמותן כצלמן בספר ויואל משה (סימן ע' ואילך). ומאחר וכך. הרי כן לא יעשה, כי כבר כתבתי שמרן האי"מ ראה דבריו ולא הסכים עמו, והיה לך לכל היותר לכתוב: "מה התשובה על דברי האדמו"ר, ומדוע מיאנו בפירושו", ותו לא מידי. גם התעלמת ממה שכתבתי שהפוסקים השמיטו דין זה מההלכה ומיהרת לשאול: "הרי הרמב"ם וכל הפוסקים" וכו' ותמהתי לעצמי איפה הרמב"ם?! כי בסוף פ"ה מהלכות מלכים לא הביא זה? עד שחיפשתי בגוף הספר ויואל משה מרישיה לסיפיה, ומצאתי שהאדמו"ר התייחס לזה (באות ל"א) וציין להרמב"ם באגרת תימן שהרחיב בעניין השבועות, ובתשובותיו שנכתבו אחר חיבור משנה תורה הזכיר האיגרת הנ"ל, וציין לשואלים לעיין בה. ע"ש. ולא ביארת זה בדבריך ודי בזה להעיר על סגנון השאלה!!!
ועתה אשיב בקיצור על סדר דבריך. א. איך יתכן שהרמב"ם וכל הפוסקים לא חילקו?! התשובה היא שהם לא ידעו מדברי הזוהר ופירוש מהרח"ו .ב. איך יתכן שאזהרה שנכתבה בגמרא ובפוסקים בסתם, לומר שיש לה גבול וזמן וכו' וכו' (והן טענות האדמו"ר ז"ל באות ע'), לענ"ד נראה להשיב, חדא דלפי ביאור הרב ישכיל עבדי הדברים מבוארים בזוהר, על פסוק זה. ומאחר ואין זה ענין איסור והיתר, רק אזהרה חמורה (כמו שכתב האדמו"ר ז"ל באות ל"ו), יתכן שסתמו חז"ל הדברים בש"ס, ופירשו בתורת הסוד. ועוד שמצינו בכמה מקמות איסורים שנאמרו בסתם בתורה, ודורות ע"ג דורות אח"כ דרשו חז"ל מדקדוק הפסוקים, ולא מהלמ"מ היתר בדבר, כגון וכל בת יורשת נחלה וגו', לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה (במדבר ל"ו ח'), וחז"ל דרשו מהנאמר בראש הפרשה "זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד וגו' "זה" לשון מיעוט לומר שאין נוהג איסור זה אלא בדור הבאים לארץ, ויום שחידשו זה עשוהו יו"ט, כמבואר במסכת תענית (ל' ע"ב), ועיין בגבורת ארי שם. הרי לפניך איסור שנאמר בתורה בלא הגבלת זמן, והתירו חכמים ע"פ רוחב בינתם שזו כוונת הפסוקים (ויש עוד ואכמ"ל). וק"ו לנ"ד שלא חידשו כלום, כי האיסור נכתב בש"ס בזמן האמוראים, וסוד הגבלת הזמן נאמר בזוהר בזמן התנאים. (ואולי לא רצו חז"ל לפרסם ההיתר, אבל אנן בדידן שראינו ישועת ה', לא נותר לנו אלא לגלות שהדברים ברצון שמים, וזה עדיף יותר מלומר שזה מעשה שטן ומרידה בהשם, כי אז נתת יד לשואלים "מדוע אינו מבטלה" וד"ב). ג. ובהבנת פשט כוונת מהרח"ו הנה זה לשון קדשו: "השבעתי אתכם וכו' שהיתה השבועה גדולה לאלקים, שלא יעוררו את הגאולה וכו'.(הציטוט מתוך ויואל משה אות ע"ב בד"ה והנה בגמ', "כי עתה אין העץ חיים לפני אבל כך היא לשון שם כפי זכרוני הדל) וע"ז המשיך ששבועה זה היא עד סוף אלף שנה מהחורבן, ע"ש. וכ"ק האדמו"ר זצ"ל (שם) דחק דבריו שכוונתו שלא תועיל התעוררותם על הגאולה וכו'. ע"ש. וכל חיך, אוכל יטעם לו, שאין זה הפשט, כי הלשון "שלא יעררו" קאי על ישראל, "ולא תועיל התעוררותם" קאי על השי"ת, ועל כרחך הכוונה שישראל לא יעוררו כפשוטו. והסברא הפשוטה היא, שאין חילוק בין שבועה זו לשאר שבעות. ודרך אגב גם מ"ש האדמו"ר (באות ס"ח ובאות ס"ט) לדחות מה שהוכיחו מהרמב"ן והאוה"ח כיעו"ש. אינן פשט כמבואר למעיין ואכמ"ל. וכאן עמד קנה במקומו וה' השוכן במרומו, יתן שלום בעמו, בין כל פלג ופלג ממקמו, ישליך כל אחד השנאה מעמו, ואז יבוא משיח צדקנו ואליהו עימו.