שאל את הרב
print
אא
שמעתי בשם מרן ראש הישיבה ה' יאריך ימים על ממלכתו, לומר בברכת ההפטרה "תושיע ותשמח" כדי שיהא סמוך לחתימה כעין חתימה, ואמר הרב שלא היה בסידורים כך עד עכשו מפני הצענזור, ובדקתי בכתבי יד וסידורים קדמונים ושם אכן הנוסח ולעגומת נפש תנקום נקם ב"ב וכו' (וכן הנוסח ברמב"ם פרנקל אלא ששם החתימה בונה ירושלים) ואם כן מדוע לא מתקנים בסידורים כלפני תיקון הצענזור. ועוד מדוע ברכת המינים אשר נוסחה המקורי היה למשומדים וגם שונה מפני הצענזור איננו מתקנים היום שאיננו יראים מהם. ועוד בעניין מה שאמר הרב שברכת הנירות בשבת תקנת הגאונים היא להלחם בקראים, אם כן מדוע תיקנו לברך גם ביום טוב, ולכאורה יובן גם מנהג התימנים שלא לברך.

מרן ראש הישיבה

לא כדאי לעורר נקמה בגוים בימינו,
התוספת "ותשמח" נוספה ע"י בעל התניא וכן הסכים הגר"ב עפשטיין.
"למשומדים" נשכח הפירוש המקורי בימינו, ונוסח למינים כולל הכל.
שאלתך על נרות ביו"ט נכונה מאד, ואולי שלא לחלק בין שבת ליו"ט 
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0