חציצה בקשר של התפלין כשנמצא אחד על השני.

1. מקור מנהג זה הוא בשבחי מרן ה”איש מצליח” סוף פרק א’ (נדפסו בשו”ת איש מצליח חלק יו”ד בסוף) שכן נהג אביו החסיד ר’ רפאל מאזוז זצ”ל, ושכן מנהג ג’רבא. ושם ביאר שמנשקים את שניהם מכיון שזה עולם הבריאה שבאצילות, משא”כ ביוצר אור ששם זה רק בריאה, ולפני שמונה עשרה שהוא רק באצילות. עיין שם.
2. כנראה ע”פ הבא”ח (ש”א פרשת כי תשא אות א’) שינשק קודם שמתחיל תפילת העמידה, אבל בעמידה עצמה אין למשמש כי צריכות להיות ידיו כפותות זו על זו כעבדא קמיה מריה. עיין שם.

יש מחלוקת לגבי הפושט תפילין כדי להכנס לבית הכסא אם מברך או לא, דעת הבא”ח והכה”ח לא לברך, ולשטתם גם אם פושט כדי להפיח לא יברך. אולם לדעת מרן הגרע”י זצ”ל מברך. ולדעתו ה”ה שיש לברך בפושט כדי להפיח, כי הטעם שצריך לברך מפני שאינו יכול להכנס לבית הכסא עם תפילין, והוא הדין לגבי הפחה (עיין בכל זה במשנ”ב סי’ כ”ה ס”ק מ”ז והערות איש מצליח שם).

מרן ראש הישיבה שליט”א כתב בהערות על בן איש חי פרשת וירא שמר אביו זצ”ל למדו להדק קודם את ר”ת ואח”כ רש”י. ושם הזכיר מי שנהג להדק תפילין דר”ת לפני הברכה, וכתב שמנהגנו עדיף טפי.

מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה דף ט”ז ע”א. ואדרבה לפי מה שהבאתם שפי’ מלשון שטן באמת השדים הם מזיקים שטניים ולא סתם מזיקים.

ויש פירושים אחרים במפרשים למילה שדים בפסוקים שהזכרתם.

לאו דוקא אלא כל מקום שמזג האויר שלו דומה לארץ ישראל. לדוגמא כן הדין גם בדמשק וסיני (הערות איש איש מצליח על הש”ע סי’ קי”ז ס”א).

יניח ביד ימין, וכדאי שאחר התפילה יניח גם ביד שמאל בלא ברכה (ש”ע סי’ כ”ז ס”ו, ויביע אומר ח”ו סי’ ב’).

אותו יום לא יניח תפילין, כמבואר בשלחן ערוך (סי’ ל”ח ס”א).

לעולם אסור לשים תפילין של רש”י ור”ת יחד, כמו שפסק מרן בש”ע (סי’ ל”ד ס”ד). וע”ש במשנ”ב (סק”כ) ובהערות איש מצליח שיש מקום להקל בזה לפ”ד הבא”ח, אך מרן הגר”ע יוסף זצ”ל חלק עליו.

לא מניחים אבל המניח לא עבר על איסור. עיין ש”ע ונושאי כליו סימן ש”א סעיף ז’ ועוד. וכן אמר מרן ראש הישיבה שליט”א באחד מהשיעורים במוצאי שבת, שתפילין אינם מוקצה בשבת ויכול לטלטלם מחמה לצל.

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג