כתובה לזוג עם ילדים
צריכים להרשם ברבנות ולהינשא זה לזה כדת משה וישראל בטבעת קידושין וחופה וכל תהליך של זוג רגיל.
אשתי שתחיה, שחה לי מעשה שהיה עם אחת מחברותיה,שהיתה היא, ובעלה במלון באילת,וביום שישי בערב (ליל-שבת)היה ליל טבילתה,המקווה נמצא מרחק הליכה של יותר משעה מהמלון,ומכיוון שהיא שומרת שבת,נאלצה לצאת במונית קודם כניסת שבת,ולחזור ברגל. אלא שטוענת ששסיפרה זאת,אמרו לה שיכלה לטבול בים,וכן טענה, שהבלנית אמרה לה:שיכלה לבא לפני השקיעה לטבול,ואז פשוט עד אחרי צאת הכוכבים,לא תהיה במגע עם בעלה,ואזי היתה חוסכת לה את ההליכה הרבה,ובפרט שהיא חולת אסטמה ל"ע, והליכה זאת גרמה לה הרבה צער, ועגמת-נפש. יאמרו לי רבותי במחילה מכת"ר,האם האפשרויות הנ"ל נכונות,ומותרות,או אם יש דרך אחרת להקל בנידון דידן,ובפרט ששמענו שהרבה נשים קרה להם מקרה כנ"ל,ואו שדחו את טבילתן,או חלילה ל"ע נכשלו והכשילו רח"ל, ויהיה שכרכם כפול ומכופל מהשמיים
1. גבי הטבילה מבעוד יום, הלכה ערוכה היא בידינו בשלחן ערוך (יורה דעה סימן קצ"ז סעיף ג') שאסורה לטבול מבעוד יום ביום השביעי, ואפילו ביום השמיני. ואין לסמוך לומר שלא תגע בבעלה, כי חז"ל חששו ואסרו. אמנם היה מקום להקל שתטבול מבעוד יום, ותהיה בבית אחר (לא שלה) עד חשכה,ורק בלילה תגיע לביתה, אבל אין לסמוך על זה, כי יש מחמירים לגמרי, וגם המקילים, מקילים רק ביום השמיני. עיין בטור ובית יוסף ובאחרונים שם. ועיין במה שכתבתי בספרי הקטן אמרות טהורות (חלק ב' סימן מ"ח אות ח'). והבן.
ב. לגבי התקנה השניה לטבול בים, הנה מצד הים עצמו, היה אפשר כי דינו כמקוה ומעיין, ומטהר את הנדה, וכמו שכתב בשלחן ערוך (יורה דעה סימן ר"א סעיף ה'). אבל יש לאסור מצד אחר, כשיש טיט בקרקע הים, דהוה ליה חציצה, וכמו שכתב בשלחן ערוך (סימן קצ"ח סעיף ל"ג), ומצד שיראו אותה בני אדם, ויש חשש שלא תטבול כהוגן, וכמו שכתב השלחן ערוך (סימן קצ"ח סעיף ל"ד). ולכן אין להקל בזה באופן רגיל, רק אם אין ברירה אחרת, ונזדמנה להם טבילה באופן כזה, ישאלו חכם איך לנהוג וינהגו על פיו.
ולעיקר העניין, יש לבאר שעצם הנסיעה לאילת לנופש, אין להקל בה. כי אילת דינה כחוץ לארץ, ואסור לצאת מארץ ישראל לשם, לבד משאר המכשולים שיש שם. ושומר נפשו ירחק מזה.
מאת: פלוני | תאריך: י״ח בשבט ה׳תשע״ו – ינואר 28, 2016
לגבי מה שאמר כת"ר,שבטבילה בים יש בעיה מצד הטיט, מדוע אנחנו לא פוסקים,כי הא דמתניתין במקוואות,שאם הטביל את המיטה,אע"פ שרגליה שוקעות בטיט-העבה טהורה,מפני שהמים מקדמים,ומדוע גם כאן בנושא דידן,לא נאמר שהמים מקדמים,ומימלא אין חציצה?
המשנה שהזכרת, הלכה פסוקה היא ומוסכמת. וקושייתך מדוע לא אומרים כן גבי טבילת אדם, קושיא יפה היא, והיא הערת הרא"ש ז"ל בפסקיו (הלכות מקוואות סימן ל"ג) על פירוש רש"י.
והובא בבית יוסף (סימן קצ"ח סעיף ל"ג). ועין שם בבית יוסף שיש מחלקים בין מטה שאין ברגליה סדקים, לבין אדם שאפשר לטיט להכנס בין אצבעותיו וחוצץ. ויש מחלקים בסוגי הטיט בין טיט עבה לטיט אחר. עיין שם ומשם בארה.