למדתי במסכת ברכות (דף כז ע"ב) מעשה דרב יהושוע ורשב"ג. והוקשה לי מספר דברים. א) מדוע התלמיד (למסקנה רשב"י) היה לכאורה צריך לעורר המחלוקת? ב) איך ענה רבי יהושוע לשאלתו של רשב"ג שאין חולקים עליו בדבר והרי הוא חולק? ג) מה פשר התשובה אין החי יכול להכחיש את החי? אם היה מת מותר היה להגיד לא כפי שענה לאותו תלמיד? ד) מדוע אין התייחסות לשאלות אלו ברש"י ותוספות?
הרב מאיר גבאי
א) התלמיד רצה לדעת אם התשובה שקיבל מרבי יהושע מוסכמת, או שמא יש חולק. לכן כשראה שר"ג חולק אמר לו דעת רבי יהושע כדי שיגיעו להכרעה אמיתית.
ב) אפשר לומר שאחר ששמע דעת ר"ג ביטל את דעתו, אך יעויין בספר בן יהוידע שמבאר באופן אחר, שרבי יהושע לא שינה חלילה, אלא שיש חילוק בין מי שהורגל בה דהוי חובה לבין עיקר הדין. ע"ש.
ג) אין אדם מעיז פניו במי שמכיר בשקרו. ובבן יהוידע כותב שיש הרבה מה לשאול בזה ע"ש.
ד) רש"י ותוספות לא מאריכים בפרט באגדה וקושיות ותירוצים, רק בביאור הענין.
Google
