הרב עובדיה זצ"ל בחזון עובדיה פסח (הלכות בדיקת חמץ אות כ"א) כתב שאם יזדמן לאדם לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש או בגד לפני בדיקת חמץ (כי אי אפשר לברך על הבדיקה כידוע בבאר היטב ס"ק א' ועוד...) יברך על הבדיקה ויבדוק קצת ואחר כך יקח את הבגד או את הפרי חדש ויברך עליו. ולא הבנתי את דברי קודשו לכאורה עדיף לברך לפני ברכת "ביעור חמץ" ואח"כ יברך על הביעור ואם חשש הרב זצ"ל משום שצריך להקדים את ברכת המצוות הרי יש כאן חשש הפסק ולכן אפשר להקדים את ברכת שהחיינו לברכת המצוות כמו שכתב בשו"ת חקרי לב (תנינא או"ח סימן ז') לענין ברכת שהחיינו על ספר תורה חדש שיברך לפני ברכות התורה משום הפסק וכן כתב להלכה למעשה הרב פתח הדביר (סימן רכ"ג ס"ק ד') ועוד. אם כן יוצא ברור שאין לברך אלא לפני ברכת ביעור חמץ ולא כמו שכתב הרב זצ"ל (וראיתי שכך כתב בכף החיים ס"ק ט) האם נכון הדבר?
נכונים דבריך וכבר העירו בזה.
Google