שינוי שם ‘כמי’ ומשמעותו

מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.

מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

איש אלוהים פירושו איש של אלהים. התנא האלהי (בפתח) משמעותו התנא שהוא אלהי (אלהים שלי) ב”מ.

לא ראוי ללומדה לפני ואף אם סיים את כל הש”ס. ומרן ראש הישיבה זצ”ל היה מורה במקרה כזה שאחרי סגירת התנאים ומסיבת הוורט יתחיל בלימוד מסכת זו, ומ”מ היה אומר שסיום הש”ס יכול לעשות גם קודם שלמדה, ונימוקו עימו כי זה כל אשר יכול ללמוד כעת. ולא גרע ממי שסיים את התלמוד ולא למד מסכת כלים וכו’, שחשיב שפיר סיום הש”ס.

שמות מצויינים, כל שלא קוראים על שם אנשים שנפטרו בקיצור ימים ושנים/עריריים/ללא בת זוג/מזלם רע מעבר לרגיל, וכדאי להקדים את השם ישראל.

לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.

השם “אריאה” או “ארייה” לא מוכר כשם יהודי, גם השם “ליה”. אפשר לקרוא בשם נועה או  אלישבע.

אוכל שנתבשל על ידי מחלל שבת (אבל לא בושל בשבת) מותר.

לום וברכה, יתכן מאוד שכן, כי משמעותו טובה להודות ולהלל לבורא עולם. לענ”ד זה שם שיש בו כמה מעלות טובות (האות ה’ שמועילה לפריון), המשמעות היפה של הלל והודאה, אבל כל שזה לא שם ע”ש צדיק/צדקת (לבת) שבכוח הקריאה ע”ש הצדיק/ה יושפע שפע רב בנוסף למעלות הנ”ל, הרי שבשבילי הוא מוגדר בתור שם נטרלי “שם מצויין אבל ללא ידיעה על השפעה מיוחדת שעשויה להשפיע לטובה על הילד/ה” (וזו דרגה שנייה במספר), כמו שביארתי בהרחבה בס”ד בס’ הקטן הוראה כהלכה (קו’ שם האדם סימן א’ וסימן ג’).