בנוסח הברייתא דרבי ישמעאל הנאמרת בתפילת שחרית, במשפט "וכן שני כתובים וכו'”, כתבו שיש לנקדו בפתח ולא בצירי. ולכאורה לפי זה המשפט לא כ"כ מובן שכן כיצד משתלב סופו ('עד שיבוא וכו'') עם תחילתו. שלפי הניקוד הנ"ל לכאורה יהיה פירושו 'ישוב שני כתובים עד שיבוא כתוב שלישי', ולכאורה אינו תקין. ויותר היה לו לומר "וכן (יישוב) שני כתובים וכו' ע"י כתוב שלישי' וכו', וכדומה. לעומת זאת אם ננקד הכ"ף בצירי הדברים יהיו יותר מתוקנים - “וכן (היינו מידה נוספת אשר התורה נדרשת בה היא-) שני כתובים וכו'”. וגם לפי מה שהביא מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ביביע אומר (חלק ח' או"ח סי' יא) שהכוונה היא כאילו נכתב 'כאן', הדברים נשמעים מגומגמים.