שלום, אדם גרוש הבא על גרושה בחושבו כי אם עבר זמן ווסתה וראויה היא לטבול(אם היתה נשואה) אין בזה איסור נדה וכרת,האם לאחר שבירר וגילה שכל זמן שלא טבלה יש עליה טומאת נידה,האם נחשב לו בשוגג או במזיד והאם יש נפקא מינה בין שוגג למזיד בעניין העונש(חייב חטאת או כרת)? האם העונש הוא רק על הביאה עצמה או גם על שאר מגע וקירוב? האם נחשב לו שפיכת זרע לבטלה למרות שלא דש מבפנים וזורה מבחוץ? אם תתעבר אותה אישה,מה הפגם באותו הולד? מה התיקון של הגבר והאישה מלבד תשובה מלאה(וידוי,חרטה וקבלה לעתיד)? סליחה ומחילה על כמות השאלות אך העניין מאוד חמור ומפריע מאוד לאותם האנשים שמבקשים לכפר על מעשיהם. אבקש כמובן לא לפרסם את השאלה באתר. תודה.
תקון לעון נדה מבואר בספר לשון חכמים חלק א'.
אומר מותר לדעת רוב הפוסקים שוגג הוא וחייב חטאת.
איסור נדה מהתורה ועונש כרת רק על ביאה.
ומה עם כלה בלא ברכה ואיסור פילגש?
התיקון הוא שישא אותה כדת וה' ירחם.
