אם מעורב בן קמח חטה אע"פ שהרוב דוחן, כל שיש בו לפחות ששית מהתערובת קמח, ברכתו מזונות, אם הוא מבושל או אפוי כמו עוגות ובתנאי שהקמח נעשה להשביע או להטעים (אבל אם נעשה כדי להדביק העיסה שלא תתפורר, ברכתו שהכל). ואם עשוי כעין לחם ברכתו המוציא ובהמ"ז, ונטילת ידים בלי ברכה (ע' סי' ר"ח סעיף ט' ובכף החיים שם. ובברכת ה' חלק ב).