יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
1. ראינו מנהג, שלאחר חג הסוכות, אנשים אוכלים וכן מחלקים מהפירות שהיו תלויים בסכך של הסוכה בתור קישוט, לקרובי משפחה וכדומה, באומרם שיש סגולה/ענין לאכול אותם באופן מיוחד (ולא רק כדי שלא יהיה בל תשחית) כיון שספגו מהאור של הסוכה. האם זה נכון ואם כן, מה המקור לזה?
2. ע"פ הנ"ל, תולים בסכך גם חטיפים של במבה וביסלי (באריזותיהם הסגורות-כמות שהם) לקישוט, כדי לאכול מזה לאחר חג הסוכות. האם זה מותר כמו שמותר לתלות פירות?
נהגו לתלות פירות בסוכה כמבואר גמרא (ביצה דף ל' ע"ב). וכן המנהג עד היום, ובפרט בג'רבא ידענו שהדרו מאד ליפותה ולתלות שם מיני פירות וירקות רבים (ראה פירוט בספר ממלכת כהנים עמוד שנ"ד, ובספר ויען עמוס חלק ב' עמוד קס"ד). והוא כדי לחבב מצות סוכה ולנאותה (עיין בשלחן ערוך סימן תרל"ט סעיף ב'). ויש שהדרו להשתמש בהם במקום מצוה היכן שהדבר אפשרי, כגון יין לקידוש וקמח לאפיית מצות (ראה בפסקי תשובות חלק ו' סימן תרל"ח אות ח'). ואיני יודע על מקור הסגולה שציינתם. אבל ייתכן ויש בזה ענין, ושיירי מצוה מעכבים את הפורענות (סוכה דף ל"ח ע"א).
וכמובן שמותר לתלות גם חטיפים, אבל יש לבדוק אם אכן באמת יש בזה נוי לסוכה, ויתכן ודוקא פירות וירקות ומיני בשמים התלויים על הסכך מוסיפים השראה וחיות לסוכה "והסוכה נראית ממש טבעית מעשה ידי יוצר ב"ה לא כרוב הסוכות בימינו בארץ ישראל שהכל מלאכותי סכך לנצח ופלפונים וניירות ותמונות ורוח אין בהם" (לשון מרן ראש הישיבה הגאון הנאמ"ן נר"ו בהגהתו לספר ויען עמוס שם. ועיין עוד בספר מקור נאמן חלק א' סימן תקל"ד).