1-2. את האזכרה רצוי לערוך באותו תאריך ממש, דהיינו במוצאי שבת או בראשון בערב לפני השקיעה (אפשר להתחיל לפני השקיעה את הלימוד והסעודה תמשך גם לאחר השקיעה). ואם עושה בסעודה שלישית את האזכרה, רצוי שימשיכו בסעודה ובלימוד ובברכות לעילוי נשמת המנוח גם אחר השקיעה, ואז זה בדיוק בזמנו (ואף שנחשב עדיין ליום השבת ואומרים רצה בברכת המזון, מכל מקום לענין זה שפיר דמי להחשיב את האזכרה לזמן הפטירה. ובספר חזון עובדיה – שבת חלק ב' (עמוד תמ"ז סעיף ג') כתב להקל בגדולה מזו). וא"כ אין צריך לעשות עוד אזכרה נוספת, רק אם רצה לעשות כדי שיאכלו גם הגרים רחוק להגיע שאז יעשו אזכרה נוספת, ורצוי תמיד להקדים מאשר לאחר, לכן אם לא יוכל לעשות להם האזכרה ביום ראשון לפני השקיעה, יותר עדיף לעשות ביום חמישי בערב. אבל אם הדבר לא מסתדר אפשר לאחר לראשון בערב, בפרט אחר שכבר עשה אזכרה בסעודה שלישית.
3. דעת מרן בשלחן ערוך אורח חיים (סימן תקס"ח סעיף ט') שידחה התענית למחר. וכן מנהג ג'רבא (ברית כהונה יורה דעה מערכת ת' אות י'). ויש נוהגים להקדים התענית, ויש נוהגים לא להתענות כלל כדעת מור"ם בהגה שם (עיין בספר חזון עובדיה – אבילות חלק ג' עמוד רכ"ג – רכ"ה).
4. מנהג אבותינו לקרוא ספר "בית מנוחה" המיוחס למרן החיד"א (עיין בשו"ת מגיד תשובה חלק א' קונטרבס פקודת אלעזר עמוד ט"ז סעיף ו'). ורצוי לדאוג שיהיה שם גם רב ודרשן שיעורר את השומעים לתשובה ויחזקם. וכן ראוי להרבות בפרט ביום זה בלימוד תורה ובצדקה ומעשים טובים.