מה שכתב הרב: ואין ללכת רק לבית דין, שיושבים שם דיינים כשרים ומוסמכים לדון ולהורות על פי דיני תורתנו הקדושה. עד כאן.
ואשתומם כשעה חדא: הלא אין היום דיינים "כשרים ומוסמכים לדון", שהרי אין לנו סמוכים היום וכל מה שפועלים בתי הדין הוא מכח שליחותייהו קעבדינן. ועוד שבשלחן ערוך (חושן משפט סימן יב) נפסק שיש לדיינים להתרחק שלא לקבל עליהם לדון דין תורה (ויש בתי דין שמסרבים לדון דין תורה אף כששני הצדיים מבקשים זאת) - ואם כן מאי אולמייהו דהדיינים שאינם דנים על פי תורה, מהשופטים בערכאות שאינן דנים על פי תורה אף הם. ולכאורה הדברים החמורים שבחושן משפט סימן כ"ו אמורים ביתר שאת במי שהולך לבית דין שיודע ממשפטי התורה ומסרב לדון בהם, והוא מרים יד בתורת משה ממש.