שלום שמעתי, שהראש ישיבה כותב שיש ראשונים שטעו במקרים פלוני. כמו הרמב"ם רש"י ר"ת. איפוא הוא כתב על זה.
לא הבנתי מה הכוונה “טעו במקרים פלוני”, הרב כתב שגם בראשונים מצאנו שלפעמים מצטטים מקורות לא בדיוק כי השכחה מצויה בכל, וכן מצינו שלפעמים הראשונים כתבו דברים נגד המציאות, וכיום שנתגלתה המציאות אין אחריה כלום. אבל בעיון הש”ס ופסיקת ההלכה “עפר ואפר אנחנו לגבי רבותינו הראשונים, שעיונם נוקב ויורד עד התהום, ויושר שכלם מבעית” כלשון מרן שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א סי’ כ”ה. עיין שם, וע”ע בדרכי העיון מאמר א’ הערה 15. וע”ע במאמרו של הרה”ג רבי מרדכי מאזוז שליט”א באו”ת כסלו תשע”ו באורך ותרוה צמאונך.
Google