האם מותר לשיר את המילה “הללויה” בשיר?

עי’ בספר יעלה הדס (פרק כ”ג סעיף כד) שכך מנהג תוניס מרוקו ואלג’יר. ומפסיקים לומר קדיש עד שבוע פקידת השנה (סוף יב חודש).

קדיש על ישראל אחר הלימוד אין נכון להפסיק כלל, כמ”ש בשו”ת רב פעלים ח”ב  (יו”ד סי’ לב), ובספר זכרי כהונה ח”א (מערכת ק אות ז) ובספר חזון עובדיה אבילות (ח”א עמ’ שלו).

סיום מסכת חשוב מאד, בפרט באזכרת הי”ב, אלא אם כן באזכרת הי”א יהיו יותר אנשים שזיכוי הרבים גדול מאד.

הרואה ס”ת בחלום מורה על בן זכר (ס’ מנחת יהודה של גאון המקובל ר’ יהודה פתאיה זצ”ל סוף פרשת וישב). ולגבי הכובד אולי את בשמירת הריון? יה”ר שיהיה בסימן טוב והצלחה ותלדי בשעה טובה וולד של קיימא בריא בגופו ונפשו. כדאי לעשות פדיון נפש לך ולעובר, ולתת כל יום פרוטה לצדקה ולהתפלל שהכל יעבור בשלום בע”ה.

העיקר לאומרו בתפלה וא”צ לזכור בעל פה. (יש לדון כשאומר הפסוק בעל פה מצד דברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרם על פה – ומ”מ העיקר להקל בזה כמ”ש ביבי”א (ח”ט או”ח סוף סי’ יג).

עי’ ביביע אומר ח”ט (או”ח סי’ יג) שאין לחוש מצד הפסק אף שאומרו קודם “יהיו לרצון” האחרון. וכ”כ מר בריה דרבינא בהלכה ברורה (ס”ס קכ”ב). ולעניין שהסגולה “תפעל” – משמע שמועיל כל סוג פסוק).

השם “אריאה” או “ארייה” לא מוכר כשם יהודי, גם השם “ליה”. אפשר לקרוא בשם נועה או  אלישבע.

המנהג מוזר, ולא נמצא זכרו בספרי חכמי ג’רבא. ואדרבא ראיתי למרת זקנתי ע”ה (בתו של ראש רבני ג’רבא מרן רבינו רחמים חי חויתה הכהן זצ”ל) שהייתה עושה קידוש בגביע כרגיל.

בספר תולדות יצחק מהדורה שניה (במבוא עמ’ כא) נכתב על ידי ר’ חי רן ישועה חדאד, בין ספריו שחיבר, סיפורי מעשיות ומוסר לנשים. ואולי זה הכוונה על קונטרס זה שאתם שואלים עליו. וא”כ המדפיס ר’ חי הוא גם המחבר.

אוכל שנתבשל על ידי מחלל שבת (אבל לא בושל בשבת) מותר.