ברור במלאכת דש
שאלות נוספות בנושאידוע מה שכתבו הפוסקים [אגלי טל וכו'] שהכלל במלאכת דש הוא שכל דישה שרגילים לעשותה בשדה או בזמן רחוק מהאכילה היא הדישה האסורה אולם הדישה הנעשית סמוך לאכילה אינה חלק מהאיסור, ולכן הרב משה לוי זצ"ל במנוחת אהבה (ח"ב פ"ו ג) התיר לקלף אגוזי פקאן ואסר לקלף את הקליפה החיצונית של הבוטנים [במקולפים בימנו במפעל], והוקשה לי לפי זה למה אסור לקלף שאר פירות כגון תותים ורימונים ותפוזים, והרי הרגילות לסוחטם סמוך לאכילה? ובשלמא זיתים וענבים - מובן שאסור לפי הכלל דלעיל, אך על דין שאר פירות קשה?
הרב משה עטיה
גם תפוזים ורימונים אם רוצה לאכלם מיד פשוט שמותר לקלפם, ורק אם רוצה לאכלם אחר זמן רב אסור. [תותים דינם קל יותר ואפי’ רוצה לאכלם אחר זמן רב דעת המנוח”א דשרי כמ”ש בספרו שם (פי”ז סי”ב)].
ובבוטנים אסור לקלף אפילו ברוצה לאכלם מיד, אם מקלף הרבה. ע”ש.
שאלת המשך: ברור במלאכת דש
מאת: פלוני | תאריך: ה׳ בטבת ה׳תשפ״ב – דצמבר 9, 2021
במחילה לא הבנתי, האם כל דישה לאלתר מותרת? לחלוב לאלתר יהיה מותר? מה הגדר בזה?
הרב משה עטיה
ע’ במנוחת אהב (ח”א פ”ו ה”ב הערה 11) שהביא בשם האגלי טל והחיי אדם שביארושאין דיין דש אלא בדבר שדרך לפרקו זמן מה קודם אכילתם ולהכניסם לאוצר, משא”כ בדבר שאין דרך לדושו אלא סמוך לאכילתו, ע”ש. ולפ”ז לא קשה מחולב ששם אין דרך העולם לחולבו סמוך לאכילה דווקא.
- לגבי תפוזים וכו’ אם מקלף ואוכל מותר כפי הנ”ל, אם משאירים לזמן רב ה”ז צריך דישה.
Google
