קדושת בית הכנסת

מה כוונת השאלה? ברור שכדאי להתפלל במקום בו מכבדים יותר את התפילה ואת ביהכנ”ס.

כמובן שצריך להזדרז כמה שיותר, אך אין חיוב על תאריך מסוים. (רק אם ישכח יהיה בזה עוון ח”ו)

לא כדאי לפצל

מגיע להם הנצחה חלופית. מסתמא כל תורם התכוין לכמה שנים טובות. יש לנו בבני-ברק בביהכ”נ “אליהו הנביא” לוח-שיש חדש ובו תורמים משנת תש”ה!

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

כמה בעיות יש במנהג זה לשתות אלכוהול באמצע התפלה:

א. קודם כל אין להקל לאכול ולשתות כלל לפני תפלת מוסף בלא קידוש אם לא במקום הצורך. ב. הזמן שבו יוצאים המתפללים לשתות, בחזרה או בקריאת ספר תורה או ההפטרה צריכים להיות בבית הכנסת ולא לצאת (אם לא לצורך להתפנות או צורך גדול). ג. השותה אלכוהול ואין דעתו מיושבת עליו אינו יכול להתפלל (שלחן ערוך סי’ צ”ט), וא”כ איך יוכלו להתפלל אח”כ מוסף. ד. אין להכנס לבית הכנסת כאשר אדם שתוי, זה זלזול בכבוד בית הכנסת, וכל שכן אם גם מפריעים לתפילה כאשר ציינתם בשאלתכם.

ובפרשת השבוע (פרשת שמיני) מסופר שמתו בני אהרן, ויש אומרים שהוא משום שנכנסו שתויי יין למקדש, ואף מיד אחר כך הצטווה אהרן “יין ושכר אל תשת בבואכם אל אהל מועד”, ודבר בעתו מה טוב שיתחזקו הקהל הקדוש בענין זה בפרשה זו.

ואני בטוח כאשר תביאו לידיעת הקהל הקדוש על כל התקלות הנ”ל יחזרו בהם ויפסיקו ממנהג זה.

אם הכיתה אוכלים בה וישנים בה, הו”ל כבית רבנן. ואם אינה עשויה רק ללימוד גרידא – אין להסתפר.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

בשו”ת תפלה למשה (ח”ד סי’ ד’) העלה שאם החדר הסמוך לביהכ”נ הוא חדר לימוד קבוע עדיף יותר להתפלל שם אע”פ שאין שם עשרה, בתנאי ששומע את כל התפילה ועונה קדיש וקדושה ואמנים. ע”ש. וכ”ש בנידון שלך שעזרת הנשים מחוברת כמעט לגמרי לבית הכנסת.

החיד”א בשו”ת חיים שאל ח”א סי י”ב כתב שמי שנפל ס”ת מידו צריך לצום יום אחד והרואים אינם צריכים לצום והמחמיר ומצטער על כבוד תורה תע”ב, בנדון דידן שלא ראה את הס”ת שנפל אין צריך לצום (וע”ע בצי”א ח”ה ס’ א’ שה), ועוד שהרי זה לא במנין שלו הוא (ועיין ביבי”א ח”ב או”ח סימן כ”ח), ומ”מ ראוי שיתן משהו לצדקה.

[נכתב ע”י הרב צמח (בן הרב מצליח חי) מאזוז שליט”א]

אם כוונתך שמתפלל הש”צ בקול והצבור מתפללים עמו, ובזה הדין שהשליח צבור לא ממשיך בקול רק אומר ג’ ברכות ראשונות עם קדושה, ושאר התפילה מסיים בלחש. כמ”ש הרמ”א בהגה (סי’ קכ”ד ס”ב) וכן מנהגנו בני ספרד כמבואר בכה”ח (סי’ רל”ב אות י’), וע”ע בכה”ח (סי’ קכ”ד אות י’), ובהערות איש מצליח (שם על המשנ”ב סק”צ), [והצבור יאמרו בלחש מתחלת תפלת הש”צ כמבואר בכה”ח סי’ קכ”ד שם]. וגם מנהג בני אשכנז כן הוא כמ”ש בביאור הלכה סי’ קכ”ד (בד”ה בלחש), וממילא לא שייך כלל ברכת כהנים וברכנו בברכה המשולשת, וזה פשוט. וע”ע בביאור הלכה (סי’ רל”ב ס”א בד”ה השליח צבור) במ”ש בכיו”ב לגבי ברכת עננו דלא שייכא מהאי טעמא, ע”ש. וה”ה בנ”ד.

לא הטרחתי את עצמי למצוא מקורות ונימוקים להכריע בשאלה זו, אחרי שרב בית הכנסת כבר אמר את דברו. וכל זמן שלא “תפסנו” אותו שטעה בדבר ברור, אין רשות לשנות מדבריו בביהכ”נ. ובפרט במקרה זה שגם מצד הסברא נראים דבריו נכונים.
כמובן אין בכל זה פגיעה כלשהיא במעלת התפלה בנץ, שלדעת רוב עמודי ההוראה רק היא בלבד נחשבת תפלה לכתחילה, ויישר כח למתפללים באותה שעה, ומחלקם יהיה חלקי. ואדרבא אם יתפללו נץ בבית המדרש המפואר המדובר, יקיימו המתפללים הללו בעצמם מעלה נוספת, וכמו שדרשו חז”ל בגמרא (ברכות ח’ ע”א) על הפסוק: “אוהב ה’ שערי ציון מכל משכנות יעקב” – אוהב ה’ שערים המצויינים בהלכה מכל בתי כנסיות. ומטעם זה רבי אמי ורבי אסי העדיפו להתפלל בבית המדרש, למרות שהיו להם שלשה עשר בתי כנסיות בטבריא. ע”ש. ואף אתם תפלתכם בביהמ”ד תקובל ברצון ובאהבה.
נ.ב.
האמת שקצת מוזר לי כל הסיפור כאן, וכי במשך שנים עד עכשיו ציבור שלם התפללו שחרית בזמן הפועלים (=דיעבד), רק בגלל שהיה לגבאי צורך להגיע מוקדם לעבודה?! ואם שאר המתפללים התפללו עמו “פועלים” מפני שגם הם היו צריכים להגיע לעבודה מוקדם, אם כן מה קרה פתאום עכשיו? וכי כולם יצאו לפנסיה בבת אחת? – לעניות דעתי אם יש עדיין פועלים הזקוקים למנין הנ”ל, לא כדאי לבטלו, ולגרום להם להתפלל ביחיד. ובלבד שיהיה הכל בתיאום עם רב בית הכנסת.