לדעת מרן אין מברכים הגומל רק על ארבעה הנזכרים בגמרא, וזה לא שייך להם. לכן יעשה מסיבת הודיה בבית בפני עשרה (כולל אותו) ויאמר נשמת כל חי. אפשר גם עשרה מבני המשפחה.
לדעת מרן אין מברכים הגומל רק על ארבעה הנזכרים בגמרא, וזה לא שייך להם. לכן יעשה מסיבת הודיה בבית בפני עשרה (כולל אותו) ויאמר נשמת כל חי. אפשר גם עשרה מבני המשפחה.
נוסח הברכה “שככה לו בעולמו” אין משמעותה דוקא בריות שה’ יצר, וא”כ בפשטות אפשר לברך גם על ניר נאה. אך בפוסקים לא מצאתי חידוש זה, ואולי מדברי הרע”ב האלו יש להוכיח כן.
ע’ בקונטרס לאוקמי גירסא למרן ראש הישיבה (אות ה’) שהביא ב’ הדעות בזה. ושיש רבים שגורסים צְרָכַי ועיקר טעמו שזהו לשון רבים ושייך ע”ז לשון “כל, צרכי, אבל אם צָרְכִּי בלשון יחיד – מהו כל, ואף שיש שיישבו זה, מ”מ עדיף כנ”ל, וכן גרסו רבים מהאחרונים ושכן מוכח ממדרש תלפיות והראב”ע. ע”ש. וסיים שכן עיקר.
מעולם לא שמענו שיצטרף מאכל מזונות להמוציא לענין נטילת ידים, או לענין ברכת המזון. ואמנם בפת הבאה בכסנין יש כמה דעות, וברוב המקרים לחלק מהפוסקים נחשב לחם גמור, מ”מ מחשש סב”ל אין מברכים.
האם צריך לברך ברכת שהחיינו על זכייה בלוטו בסכום משמעותי?
מעיקר הדין יש לברך על זכיה בלוטו, כמבואר בשלחן ערוך (סי’ רכ”ב ס”א) שיש לברך על שמועות טובות, ושם (ס”ד) מבואר שבכלל זה מצא מציאה, וה”ה זכה בלוטו.
אם הוא זוכה לבד יש לברך שהחיינו, ואם זכה עם אשתו מברך הטוב והמטיב, כמבואר בש”ע שם.
לגבי מתי לברך יש לפלפל, כי מעיקר הדין מברכים בשעת השמועה, וכלשון הגמ’ והש”ע שמברכים על “שמועות”, אלא שגם שהחיינו על פירות מדינא דגמרא מברכים בשעת הראיה, והשתנה המנהג לברך בשעת האכילה, ואפשר דה”ה כאן שיש לברך בשעה שמקבל את הזכיה.
אך למעשה אין בזה נפק”מ, כי המשנ”ב שם (סק”א) כתב שהיום נהגו למעט בברכות אלו. וכן המנהג עד היום לא לברך על שמועות טובות, בפרט שיש לדון מה הגדר של שמועות טובות, וכמו שכתבתם יש ג”כ לדון על סכום הזכיה ועוד, מלבד אם נולד בן שבזה מברכים גם היום הטוב והמטיב כי זה כתוב בש”ע במפורש (סי’ רכ”ג ס”א), וכמבואר שם בהערות איש מצליח.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.