הכריעה “ויעבור” תחנונים

אם אפשר להתפלל אחר כך אפילו ביחיד, עדיף יותר, ואם לא אפשר להתפלל פועלים בשעת הדחק כזאת.

בכל לוח שנה יש זמן ברכות ק”ש, ואם עבר זמן זה יש לומר את ברכות ק”ש בלא שם ומלכות.
וכל זמן שלא עבר חצות (ג”ז מופיע בלוח) יש להתפלל שחרית, אך אם עבר חצות, יש לחכות לזמן מנחה, ולהתפלל מנחה פעמיים.
לגבי השעה 11, ברכות ק”ש בלא שם ומלכות, ותפלת שחרית יש להתפלל.

כריעה זו הובאה בבן איש חי (ש”א פ’ כי תשא אות י’) בשם חסד לאלפים ומהר”א מני, וכתב שאין לזה טעם לפי הסוד. ע”ש. ונראה בפשטות שהטעם הוא זכר לשכותי כפי שהיה למשה רבנו בשעה שעבר הקב”ה. ולפ”ז אין לחלק בין יחיד לציבור.
ואף אם אין טעם זה נכון, ודאי שאין איסור לשחות ביחיד.

אין נפילת אפים בלילה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סי’ קל”א ס”ג), ולכן אם ערבית מסתיימת אחרי צאת הכוכבים אי אפשר לעשות לדוד אליך לא לפני עלינו לשבח ולא אחרי.

ולענין נפילת אפים בבין השמשות, כתב מרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יחוה דעת (ח”ו סי’ ז’) להקל. ובתונס נוהגים לעשות רק וידוי וי”ג מידות בלא נפילת אפים. ומכל מקום אחרי ערבית לא פשוט לעשות כן אף אם היא מסתיימת לפני צאת הכוכבים בתוך בין השמשות, כי אחרי שכבר נחשב לילה אולי לא מתאים לעשות נפילת אפים, (וידוע שהאיסור לעשות נפילת אפים בלילה הוא לפי הקבלה), ושב ואל תעשה עדיף.

לענין קימה לרב בשעת נפילת אפים, צריך לקום, ואף שיש ענין לעשות נפילת אפים מיושב כמו שפסק מרן (סי’ קל”א ס”ב), מ”מ מבואר שם באחרונים שאם יש צורך אפשר להקל, וק”ו לצורך חובת קימה לפני תלמיד חכם.

לדעת האומרים שאין מחזירין כאשר אין שינוי משמעות אין מחזירין גם בחסרון אות, עיין להמשנ”ב (סי’ קמ”ב סק”ד). אלא שדעת מרן שם להחזיר גם על דברים שאין בהם שינוי משמעות כמבואר בדבריו, וכ”כ בהגהות איש מצליח שם בשם כמה אחרונים, וא”כ לבני ספרד צריך להחזיר על זה. והיום לא נהגו להחזיר, אולי מטעם שאם כן יחזירו אותו בכל כמה מילים ואין לדבר סוף, ואיני יודע אם יש להם על מה לסמוך, לכן אם בענין זה עכ”פ ישמעו לך להחזיר את הקורא, יש להחזירו.

אכן כן מנהג תונס וגם מרוקו ועוד לדלג בית יעקב ושיר של יום בראש חודש, אמנם בסידור איש מצליח הביאוהו ע”פ דברי הבא”ח שגם אצלם היה המנהג לדלג והוא שינה את המנהג.

יש סידור הנקרא עלי הדס, בהוצאת הרב דוד סטבון שליט”א.

כל תפילה יכולה להועיל. אך אם ראוי להתפלל על זה, זה לא פשוט כי לישראל הם קשים אבל בשבילו זה טוב להתקרב לה’, נ”ל שב ואל תעשה עדיף.

לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן (ח”א סי’ י’) אם אתה בתוך ארבע אמות מותר לפסוע, ורק כאשר אתה מחוץ לארבע אמות ועל ידי הפסיעות אתה נכנס לתוך ארבע אמות אסור.

מקורות ע”פ השו”ת הנ”ל: מקור הדין בשלחן ערוך סי’ ק”ב סעיף ה’. מקורות להקל בתוך ארבע אמות: פרי חדש הובא בכף החיים שם אות ל”ב, הב”ח הובא בכף החיים שם אות כ”ה, שיירי כנסת הגדולה סי’ קכ”ג.

כ”ה בסידורים הקדמונים ולא התחדש באיש מצליח, לדוגמא כ”ה בסידור בית עובד. הטעם הוא מכיון שמזכירים כי אשב בחושך, ולא כדאי להזכיר כן בשבת.