הגייה “אמר מר” בגמרא

נראה שיותר טוב ללמוד את הגמ’ ועליה את הב”י, וכן ברמב”ם להצמד אל הרמב”ם של הסוגיא (לפי המצויין בעין משפט נר מצוה).
כשלומדים בית יוסף א”צ לפתוח את הגמ’ אא”כ משהו לא מובן.

כדאי להשקיע בעיון. בעיון צריך ללמוד איך ללמוד, וכדאי כמה שיותר מוקדם, ואילו בקיאות שזה רכישת ידע אפשר תמיד בכל מקום ובכל זמן.
לגבי לימוד טור ובית יוסף, מומלץ מאוד לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א. איך לומדים? קוראים את הטור, ועליו את הב”י, מי שיודע ללמוד גמרא, אין שום סיבה שיתקשה בלימוד בית יוסף. וכדאי מאוד בשעה שלומדים לשים לב לסגנון הפסיקה של מרן הב”י, כך לומדים לפסוק הלכה.

לא ידוע לנו דעת מרן ראש הישיבה שליט”א בזה במפורש, אך בכלליות אין התנגדות לזה, רק שיש לדעת שלא כל הדרכה מתאימה לכל אדם, ולא לקחת כל דבר כהלכה למשה מסיני.
ספר דרך הקודש של הרמח”ל, לא ראיתי.

לימוד העיון שלנו שונה מהלימוד של הרב בן ציון וחכמי פורת יוסף זצוק”ל, מכל מקום עיקר העיון הוא שימת לב למה שנכתב ולרכז בזה את עיקר הלימוד, ובזה גם אנחנו שוים להם. [כמובן אין כוונתי לבאר כאן את כל שיטת הלימוד, יש על זה ספר שלם הנקרא “דרכי העיון” ממרן ראש הישיבה שליט”א].
אפשר להתקבל לישיבה גם אם באתם מישיבה תיכונית.

מרן ראש הישיבה שליט”א בסוף חומש בית נאמן ח”ב (עמ’ תשמ”ו) התייחס ממש לשאלה שלכם, וזה תוכן דבריו שם: בכתר אר”ץ ובכת”י לניגרד ובסידור עבודת ישראל, ושם כתב שכ”ה בעוד כת”י, והטעם הוא מפני שעתיד ובינוני מבנין הפעיל לא יהיה בהם דגש זה. וכך הוא יותר נכון. ומכל מקום מכיון שמסורת כל קהילות ישראל מדורי דורות להדגיש את הכ’ הזאת אין לשנות מנהג העולם. עיין שם.

רבני הישיבה כן מתקנים על זה ועל עוד כמה וכמה טעויות ואכמ”ל. אגב, המילה “במה” הראשונה איננה בשוא אלא בפתח וסגול.

שלום וברכה.

בחולם

כל זמן שאתה עוסק בלימוד המסכת , נחשב הכל כפעם אחת. לפיכך תוכל לומר את הנוסח של הדרן עלך והקדיש פעם אחת בלבד  כאשר תתחיל את המסכת כולה מחדש  ותסיים שוב , אז תחזור לומר את נוסח ההדרן עלך והקדיש פעם נוספת

מסכת תענית או מגילה  אם רוצה מסכת קצת יותר ארוכה וקצת יותר עיונית אז תלמד מסכת ביצה