Menu
שאל את הרב
print
אא

בעלון פרשת בהעלותך תשפ"א בהערה 10 הרב אמר שאם כהן אומר יאיר בחיריק במקום בצירי, אינו מעכב. כיון שאין שינוי משמעות לכאורה, הרי דין הוא שכהן צריך לחתוך האותיות כראוי. ורק אם בעירו נוהגים לקרא במקום ע' א' (כמו שנהוג ימינו) מותר לו לעלות. א"כ אף אחד לא אומר יאיר בחיריק, וודאי שנשמע תמוה בעיני העם. ועוד אף אם משמעות המילה לא משתנה, הרי הקפידו בברכת כהנים על חיתוך האתיות נכון. ומדוע מותר לו לעלות?

הרב חנוך הכהן

מקור הדין שהזכרתם בסי’ קכ”ח סל”ג ועיינתי שם ולא מצאתי ראיה לפסול בנ”ד, כי האומר לאלפי”ן עייני”ן הרי הוא משנה את ההבנה של המלה (אף אם אין הבנה אחרת), אבל האומר יאיר זה בדיוק ההבנה של יאר.

אם הדברים לא ברורים או לא נכונים נשמח לקבל תגובה.

שאלת המשך: ביטוי לא נכון בברכת כהנים

יישר כח על התשובה כוונתי היתה למה שכתבו האחרונים (הובא בכה"ח קכח ס"ק קצב) שמי שאינו יודע לבטא נכון את האותיות לא יעלה, ומצאו היתר רק אם דש בעירו. והכה"ח שם הסיק שאם דיבורו שונה מהקהל לא יעלה א"כ ודאי שיאיר בחיריק הוא משונה

הרב חנוך הכהן

ראיתי דברי הכה”ח, ונלע”ד ששינוי בין יאר בצירי לחיריק אינו שינוי שחששו בו שיסיח דעת השומעים, כי זה שינוי קל וכידוע שצירי וחיריק קרובים זה לזה, ויש אפילו פיוטים מהקדמונים שחורזים צירי עם חיריק.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew