הגיית הפסוק “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת”
כ-A עיין מנחת שי קהלת י”ב י”א.
בעלון פרשת בהעלותך תשפ"א בהערה 10 הרב אמר שאם כהן אומר יאיר בחיריק במקום בצירי, אינו מעכב. כיון שאין שינוי משמעות לכאורה, הרי דין הוא שכהן צריך לחתוך האותיות כראוי. ורק אם בעירו נוהגים לקרא במקום ע' א' (כמו שנהוג ימינו) מותר לו לעלות. א"כ אף אחד לא אומר יאיר בחיריק, וודאי שנשמע תמוה בעיני העם. ועוד אף אם משמעות המילה לא משתנה, הרי הקפידו בברכת כהנים על חיתוך האתיות נכון. ומדוע מותר לו לעלות?
מקור הדין שהזכרתם בסי’ קכ”ח סל”ג ועיינתי שם ולא מצאתי ראיה לפסול בנ”ד, כי האומר לאלפי”ן עייני”ן הרי הוא משנה את ההבנה של המלה (אף אם אין הבנה אחרת), אבל האומר יאיר זה בדיוק ההבנה של יאר.
אם הדברים לא ברורים או לא נכונים נשמח לקבל תגובה.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ז בתמוז ה׳תשפ״א – יולי 7, 2021
יישר כח על התשובה כוונתי היתה למה שכתבו האחרונים (הובא בכה"ח קכח ס"ק קצב) שמי שאינו יודע לבטא נכון את האותיות לא יעלה, ומצאו היתר רק אם דש בעירו. והכה"ח שם הסיק שאם דיבורו שונה מהקהל לא יעלה א"כ ודאי שיאיר בחיריק הוא משונה
ראיתי דברי הכה”ח, ונלע”ד ששינוי בין יאר בצירי לחיריק אינו שינוי שחששו בו שיסיח דעת השומעים, כי זה שינוי קל וכידוע שצירי וחיריק קרובים זה לזה, ויש אפילו פיוטים מהקדמונים שחורזים צירי עם חיריק.